תחשיבי התובעת – רכיבי התביעה
119. התובעת הציגה חוות דעת של מר טל וייס ביחס לחלק מתחשיביה ( נספח ד') (להלן: חוו"ד מומחה).
120. התובעת נשאלת כיצד הגיעה לפיצוי על אי עריכת שימוע בסך 117,600 ₪ ועונה "את החישובים בתביעה שלי עשה חשב המשכורות, אני לא עשיתי אותם" משלא ידעה לענות לא נשאלה על התחשיבים מבלי לגרוע מטענות הנתבעים (עמ' 15 ש' 13-14ש' 16-17).
121. התובעת נשאלה ביחס להסכם "לתקופה קצובה" (על פי סעיף 26 לתצהירה) ולא יכלה להצביע על הסכם כזה, הכחישה כי קיים הסכם מ-2006 ועד 2015 (עמ' 17 ש' 2-5).
122. התובעת נשאלה ביחס לתביעה של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש, אשר לא מופיעה בחישוב בחוות דעת המומחה, ועונה "אני לא יכולה לדבר על זה כי זה באמת כאוב לי... ופתאום יום בהיר אני לא מקבלת מכתב, אני מקבלת טלפון מאחד העובדים... אומר לי תגידי לי זה נכון..." התובעת מייחסת זאת לרב חכים, אולם לא הביאה אותו למתן עדות. מכל מקום, לא ידעה לציין כיצד הגיעה לסך-50,000 ₪ (עמ' 17 ש' 7-12, עמ' 6 ש' 20-21). לא ענתה מה מקור הסכום, פרט לכך שעורך הדין אמר לה ושכאב לה. התובעת התעלמה מתרומת התנהגותה להפסקת ההתנדבות.
123. התובעת נשאלה ביחס לסעיף 36 לתצהירה כיצד הגיעה לסכום של 981,600 ₪,"חשב המשכורות עשה את זה... יש כללים וחוקים לא?" (עמ' 18 ש' 1-8). כשנשאלת היכן נמצא החישוב עונה "שיהיה צורך החשב יציג בפניכם".
124. בסעיף 25 לתצהיר התובעת היא מציינת כי יש לה הקלטה של הנתבעים שהם מודים שהם חייבים לשלם לה את השכר אך מתנים זאת בחתימתה על כתב סילוק וויתור. התובעת נשאלת היכן הקלטות והיא מציינת כי לא היה ולא נברא. לאחר קריאה חוזרת בתצהירה, היא אומרת "אני אמרתי (קוראת שוב...) אם אני אסכים לתנאים שלו אז לא תהיה שום... אמרתי לו אם נשתווה בנינו מה טוב. עכשיו כשלא השתווינו תיגשו לעורך הדין תדברו איתו." (עמ' 21 ש' 12-14). הנתבעת הוכיחה כי למעשה מי שניסה להפעיל כוחנות במשא ומתן כדי לקבל בסיום ההתקשרות בהתנדבות כסף היא התובעת עצמה. טענותיה כי הייתה כלפיה התחייבות כלשהי להשלמת שכר בהקלטה, או איום בהחתמה על כתב סילוק תביעות הופרכו כליל בעדותה שלה.
125. מר טל וייס הגיש את נספח ד' לתצהיר התובעת – חוות דעת מטעם "גמולים ייעוץ למורה" בנוגע להפרשי שכר ותנאים סוציאליים של התובעת. חוות דעתו ניתנה כחוות דעת מומחה ועליה נחקר נגדית. הגם שסבורים אנו כי אין מעמדה כמעמד "עובד", נקדים ונציין כי גם לו היה מעמדה כזה, מה שאין כן, לא היה בחוות דעת זו, כדי לסייע לתובעת.
126. מר וייס נשאל ביחס לנתונים עליהם התבסס במסגרת חוות דעתו ואישר כי ניתנו לו על ידי התובעת. יחד עם זאת, בהקשר להיקף העסקתה לא היה מודע כלל לפרטי ונספחי תצהירה (עמ' 21 ש' 26). בניגוד לתצהירה על פיו עבדה מ-2006, 5.5 שעות, יומיים בשבוע, 11 שעות שבועיות ומ-2011 - 4 ימים בשבוע, דהיינו 22 שעות שבועיות, הרי שחוות הדעת נעשתה על פי חישוב של 28 שעות שבועיות אולם לשנים 2014-2015 בלבד, בהנחה שהועסקה 4 ימי עבודה. ביחס לשנים 2006 – 2015, ההנחה הייתה יומיים בשבוע. חוות הדעת לא תאמה העסקה במציאות.
127. כפי שציינו לעיל בהרחבה, התובעת לא יכלה להצביע על מסגרת העסקה מ-2011 ואילך ואין לדעת כמה ימים בשבוע התנדבה בפועל. הוכח יוםאחד בשבוע, בשנה האחרונה מקסימום יומיים, כשעתיים בכל פעם. משכך הנחת העבודה של המומחה ביחס להיקף העסקתה לצורך חישובי זכאות תשלום מוטעית אף בזאת.
128. המומחה מודה כי "לא מסרו לי כמה שעות. אמרו לי יומיים בשבוע." (עמ' 22 ש' 2). המומחה הניח "כי יום פיקוח זה 7 שעות" (עמ' 22 ש' 4). לבסוף מודה כי לו נבחן היקף העסקה המשקף חלקית את שעות ההתנדבות, חוות דעת הייתה משתנה :"היקף משרתה עומד על 26%, מבחינת שכר... יש שכר חודשי וכל הנגזרות ממנו... ש. זה משפיע על כל הנגזרות האחרות בהתאם. ת. נכון." (עמ' 22 ש' 19)(דגש ש.ש.).
129. מר פנחסוב עמד על כך שמדובר מקסימום יומיים בשבוע שעתיים כל פעם ולא 4 – 5 שעות כטענתה (עמ' 37 ש' 10 – 17). אף מיכל רם ידעה שלא מדובר בעובדת ולא דרשה ממנה לעבוד כמו יתר העובדים (עמ' 38 ש' 1 – 6, ש' 18).
130. הוכח כי היקף המשרה שחושב בחוו"ד המומחה מוטעה ומשפיע על כלל החישוב.
131. עוד הוכח כי שינוי היקף משרה משנה את הוותק בפיקוח "ת. הוותק בהוראה לא היה משתנה, הוותק בפיקוח היה משתנה. לצורך הוותק בהוראה צריך לעבוד שליש משרה לפי שעות הוראה, זה בית ספר יסודי או תיכון? ש. מה אמרו לך שזה. ת. זה רלוונטי לצורך אחוז המשרה שלה לגבי שעות הוראה. אם זה יסודי היה לה 11 שעות שבועיות. היא פחות משליש משרה בפיקוח. אבל כשעות הוראה יש לה שליש. בסיס משרה בהוראה זה 30. אם לוקחים שנות גיל, הבסיס רק 26... ש. ואיך זה משנה את חוות הדעת שעבד 26% משרה... ת. רק בחישוב השכר החודשי..." (עמ' 23 ש' 1-13)(דגש ש.ש.). נותן חוות הדעת לא קיבל מידע מהתובעת אם זה היה יסודי או תיכון ומה היקף המשרה האמיתי אשר לדבריו יש לו השפעה על וותק בפיקוח ועל החישובים.
132. המסקנה לדידו היא שאם לתובעת 26% משרה ולא כפי שחישב המומחה, אשר הוטעה בנתונים שנמסרו לו, "השכר הכולל שלה שכולל את גמול הפיקוח יורד ל-4,000 ₪. כי גמול הפיקוח כמו שרשמתי בהתאם לחלקיות משרתה." (עמ' 23 ש' 17-18). כך בפשטות נגזר החישוב לפחות מחצי בחוו"ד המומחה. ואידך זיל גמור.
133. עוד הוכח על ידי הנתבעת כי לא הוצגו בפני המומחה תלושי השכר של התובעת לחודשים אוגוסט ומאי 2011, ולאחר שעיין בתלושים ציין כי הם רלוונטיים לצורך קביעת קידום בוותק הוראה (עמ' 23 ש' 24-30). הלכה למעשה, כלל לא ראה את התלושים של התובעת ולא ביקש אותם (עמ' 23 ש' 31 – עמ' 24 ש' 2). כל חוות הדעת הינה "התבקשתי תחת ההנחות שניתנו לי לעשות את החשבון, מה היה שכרה לשנת הלימודים 2014-2015 היפותטית." (עמ' 24 ש' 1-2), (דגש ש.ש.).
134. הוכח כי חוות הדעת לא מבוססת על העובדות לאשורן, כלל , ולכן אין ליתן לחוו"ד המומחה כל משקל. יודגש כי אין בכך לגרוע ממומחיותו של המומחה אשר הוטעה בנתונים שנתנו לו ועליהם ביסס את חוות הדעת ובשל כך יצאה היפותטית. "... כי התבקשתי לכתוב משהו וירטואלי על סמך הנתונים שקיבלתי." (עמ' 24 ש' 17-18).
135. אף בחקירה חוזרת עולה כי הסתמך על אישור משרד החינוך לגבי דרגה, וותק וגמולים שהיו לה בספטמבר 2008 ועל דבריה שלה ביחס לשעות שהיו לה בפיקוח. אף בחקירתו החוזרת מתברר שלו היה משכלל ולו חלק מהנתונים שהובאו בפניו, היה שכרה יורד מ-10,390 ₪ ל-8,171 ₪, כ-2,000 ₪ פחות. לא מדובר בזוטי דברים, וזאת כאמור בחקירה חוזרת.
136. חוות הדעת של המומחה, שלא באשמתו, חסרת כל תוקף ומשקל. לפיכך התובעת לא הוכיחה, מה היה, אם וכאשר היה בכלל, השכר שהיה מגיע לה לו היו יחסי עובד ומעסיק, מה שאין כן. גם מטעם זה יש לדחות רכיבי תביעתה ותחשיביה.