7. לטענת התובעים, במסגרת הסיוע שהעניקו לנתבעים, ולנוכח מערכת היחסים הקרובה ביניהם, התחייב שי לבנת "בשמו, ואף בשם משפחתו" (התובעים מגדירים את כל הנתבעים יחד כ"משפחת לבנת"), לתשלומים שונים, הנתבעים במסגרת התביעה כדלהלן:
7.1. הפרשי שכר בגין תשלומים חודשיים שוטפים;
7.2. בונוס בשיעור 5% בגין תוצאות המשפט בהליך הקודם – התועלת הכספית שצמחה לנתבעים;
7.3. 20% משווי אחזקות לבנת במיזם משותף לשיתוף פעולה עם קונצרן הענק קינג'נטה, שמרכזו בסין (להלן: "המיזם הסיני/קינג'נטה" - סעיף 72 לכתב התביעה).
8. נוסף על אלה, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בפיצויי הסתמכות, וכן בפיצויים בגין פרסום לשון הרע לו אחראים הנתבעים היחידים, יחדיו. סכום התביעה בגין כלל הרכיבים הועמד על סך 17,037,380 ₪.
9. הנתבעים דחו את טענות התובעים ופרטו בכתב הגנתם, בין היתר, את בסיס הקשר עם התובעים בהליך הקודם. כך ובין היתר נטען כי שי לבנת ייסד קבוצת חברות, בשיתוף שניים מעובדיו, אדלר ופדלון, כאשר החברות המרכזיות בקבוצה היו: קמה תקשורת (1996) בע"מ, זואי החזקות בע"מ, ימקום הולדינגס בי.וי. וסייפרטק בע"מ (להלן: "חברות האחזקה") וחברות נוספות, ובכללן "סקאיוויז'ן", "בנקום" ו"שופמיינד" (סעיף 16 לכתב ההגנה).
10. בסוף שנת 2010 ובשל חשד לאי סדרים כספיים בחברות האחזקה, החליט שי לבנת להיעזר בשירותי בנרוש ולימים צורף גם בר ניר, באמצעות החברות שבבעלותם.
11. בנרוש מונה כדירקטור בחברות האחזקה והחל בתהליך בדיקה של ספרי החברות והעסקאות. משהוצגו ממצאיו, הוחלט על מינויו של רו"ח יהודה ברלב כרואה חשבון בודק, בדיקה אשר הובילה להגשת תביעה כנגד אדלר ופדלון, לאחר שאלה הגישו תביעה קודמת בגין קיפוח המיעוט (ההליך הקודם).
12. באשר לבר ניר, זה שימש כנטען, תחילה כיועץ לדירקטור, ובשלב שני כמנכ"ל בחברת בת של חברות האחזקה, חברת בנקום.
13. תמורת עבודתם קבלו התובעים תשלומים חודשיים, כאשר חלקם בליבת המחלוקת.
14. לאחר סיום ההליך הקודם פחת כנטען היקף עבודת התובעים, בנרוש ובר ניר, ומששי לבנת לא היה מרוצה מתפקודו של בנרוש והתובעים גילו כי בכוונתו לפטרו, הודיעו התובעים יחדיו על התפטרותם, בתאריך 21.2.2014. כנטען, לאחר התפטרותם טענו להבטחות שונות שניתנו להם בעל פה, אשר הנתבעים דוחים אותן מכל וכל ואשר עומדות כאמור בבסיס התביעה.
15. הנתבעים הגישו כתב תביעה שכנגד, במסגרתו ובין היתר פרטו את מסגרת העסקתם של התובעים ותנאיה. בין היתר, נטען כי התובעים הפרו את חובות האמון שלהם, חובותיהם החוזיות וכן חובות סודיות וחובת אתיות, ולפיכך עליהם להשיב את כל הסכומים שקיבלו במסגרת חוזה האמון ביניהם לבין מר שי לבנת, ולחלופין בניכוי שכר ראוי. עוד ביקשו הנתבעים לפצות את מר שי לבנת בפיצוי בגין עגמת נפש, ובפיצוי בגין פגיעה בפרטיות הנתבעים כולם, ובסך הכל 7,152,104 ₪.