נוסף לכך, יש לזכור כי עקבות הנעליים הזרות מהוות אחד מהממצאים הפורנזיים היחידים בזירה, ואף לגישת שופטי הרוב בערעור, מדובר בנושא הניצב "בראש רשימת הנושאים שנותרו בגדר תעלומה". כפי שצוין לעיל, השופט י' דנציגר מצא את תעלומת עקבות הנעליים הזרות כאחת הראיות "האובייקטיביות" "המקשות על גיבוש מסקנה חד משמעית בדבר אשמת המערער ואשר אינן נותנות מנוח" (בפיסקה 353 לפסק דינו). לבסוף, נזכיר כי על-פי עמדת הרוב בפסק הדין בערעור, לטביעות הנעליים שעל גבי מכנסי המנוחה לא ניתן משקל גבוה, באשר נקבע בהקשר זה כי לטביעות הנעל ישנה רק התאמה סוגית לנעליו של המבקש (ראו: בפיסקאות 49-46 לפסק דינו של השופט י' עמית, ואילו על פי עמדת המיעוט – לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי ברף הנדרש בפלילים לגבי ממצא זה).
150. זאת ועוד – אחרת. עיון בחוות דעתו של השופט צ' זילברטל מגלה כי אילו היה מתקיים ספק ראייתי משמעותי יותר לגבי ההסבר שניתן על-ידי דעת הרוב לעקבות הנעליים הזרות – ייתכן שהיה בו כדי להביא לשינוי תוצאות המשפט לטובת המבקש. אביא לצורך זה, שוב, את דבריו של השופט צ' זילברטל שהוזכרו לעיל:
"בראש רשימת הנושאים שנותרו בגדר תעלומה מצויות "עקבות הנעליים הזרות". כאמור, ככלל אני מצטרף לחוות דעתו של השופט עמית, ובגדר כך גם לדבריו בנושא זה. אוסיף רק, כי ההסברים התיאורטיים האפשריים להימצאותן של עקבות אלה אינם שוללים בהכרח את אשמתו של המערער. אין בפנינו נתון שבהיוותרו בלתי מוסבר מחייב זיכוי. מדובר בסימן שאלה מטריד ביותר, אך לרקע המארג הראייתי המרשיע הכולל, אינו מייצר ספק" (בפיסקה 4 לחוות דעתו; ההדגשות במקור – ח"מ).
אמנם עמדתו המרשיעה של השופט י' עמית נראית, על-פניה, נחרצת יותר, ומסכת הראיות והחיזוקים שנמצאו על-ידו משמעותיים דיים כדי לבסס את הרשעתו של המבקש, אף בהינתן כי ההסבר להטבעתן של עקבות הנעליים הזרות נוגד את האפשרות כי המבקש הוא שרצח את המנוחה. יחד עם זאת בהתחשב בחוות הדעת שהוגשו במסגרת ההליך שבפני, קשה להימלט מהאפשרות כי אפילו לשיטת הרוב, היה בסוגיית נזילת הדם לאחר זמן ניכר – כדי להקשות על ההסברים שניתנו לתעלומת עקבות
--- סוף עמוד 88 ---
הנעליים הזרות בכללותה (הכל, כמובן, בהינתן שהטענה להיעדר אפשרות לזליגת הדם מגופת המנוחה, או מהיקוות דם הסמוכה לה, תתקבל לאחר דרישה וחקירה של המומחה מטעם ההגנה).
151. בהינתן האמור לעיל – אפנה עתה לבחינת חוות הדעת של המומחים בעניין נזילת הדם על מכסה האסלה. במקרה שלפנינו, הוגשו חוות דעת מטעם מומחי זיהוי פלילי (המומחה בבל מטעם המבקש וסנ"צ לייפר מטעם המשיבה), ובהמשך, כאשר השאלה שבמוקד נסובה על אפשרות זיבת הדם מגופת המנוחה לאחר מספר שעות – הוגשו מטעם הצדדים חוות דעת חדשות של מומחים מתחום הפתולוגיה והרפואה המשפטית.