44. במקרה דנן נוכח העובדה כי המדובר בפגם צורני, העדרה של תעודה רפואית, אך בשים לב לכך כי בפני הנוטריון עמדה חוות דעתו של ד"ר ד' אשר נערכה יומיים בלבד, טרם המפגש הראשון של הנוטריון עם המנוחה 19.9.2017 ושבוע בלבד טרם חתימת המנוחה על הצוואה ביום 24.9.2017 יש להתחשב בכך לטעמי באשר למידת השכנוע הנדרשת בסעיף 25 לחוק הירושה. לעניין זה אפנה לפסק דינו של כב' השופט שאול שוחט שניתן בהסכמת יתר חברי ההרכב בעמ"ש 38138-09-11 א.ש. נ' א.מ. [פורסם בנבו, ניתן ביום 14.4.13] בו נדונה שאלת העברת נטל השכנוע במקרה של פגם צורני וכן ברמת השכנוע הנדרשת לפי סעיף 25 לחוק ובו נקבע:
"עם זה, אם דעתי תישמע, ראוי שבתי המשפט יאמצו מגמה זו עת מפעילים הם את שיקול הדעת שנמסר להם בסעיף 25(א) לחוק הירושה לקיים צוואה חרף פגם או חסר צורני שנפל בה. הדרישות הצורניות אותן העמיד המחוקק אינן מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי שנועד לתת ביטוי לגמירת דעתו של המצווה. פרשנות לפיה יש להבדיל בין פגם לפגם מבחינת חומרת פגימתו הרעה תוך בחינת חומרתה בהתייחס לסוג הצוואה בה נפל אותו פגם – בכל הנוגע למידת השכנוע הנדרשת בסעיף 25 לחוק הירושה והפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בהפעלתו - הינה פרשנות ראויה ומתונה יותר, המתאימה עצמה לנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון. פרשנות זו תשמר בצורה נאותה יותר את האיזון העדין בין כבוד המת וכבודם של החיים - אלה הטוענים לפסילת הצוואה - תוך מתן כבוד לרצונו של המת שעל קיומו אנו מצווים (ר' דבריי בהקשר זה, עוד בספרי "פגמים בצוואות" עמ' 72-77)".
עם זאת אציין כבר עתה כי לטעמי וכפי שיפורט להלן בהרחבה התובע עמד אף ברמת הנטל הגבוה והכל כמפורט להלן.
45. להוכחת טענה בדבר אי כשרות המצווה ניתן להסתייע בעדות רפואית בדבר מצבו של המצווה בעת עריכת הצוואה- הוא המועד הרלוונטי שכן המדובר בשאלה שבמומחיות. עם זאת כפי שנקבע בפסיקה ביהמ"ש רשאי להסתייע בחומר ראיות אחר המתייחס לאותה התקופה ולהעדיפו על פני חוות הדעת הרפואית (ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון ישראל, נד (2) 215; ע"א 1212/91 קרן ליב"י נ' פליציה בינשטוק, פ"ד מח (3) 705, ת"ע 5924/86 ברזבסקי נ' רובינשטיין פ"מ תשנ"ג (2), 89).
46. הנה כי כן על התובע להביא ראיות ממשיות וברורות באשר לכשירות המנוחה ואלה צריכות להיות נכון למועד עריכת הצוואה 24.9.2017.
47. לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים, חוות הדעת של המומחה שמונה ועדותו, שאלות ההבהרה שנשלחו, התעודות הרפואיות מטעם הצדדים ושאר העדויות והראיות שהוצגו לפניי – מצאתי כי כל אלה מתחברים למארג ולפסיפס שלם ממנו עולה תמונה ברורה כי במועד עריכת הצוואה - 24.9.2017, המנוחה אומנם סבלה ממצב פיזי ירוד ומירידה קוגניטיבית אך זו לא הייתה בדרגה חמורה ומשמעותית שיש בה לשלול את יכולתה של המנוחה לערוך צוואה ולהבחין בטיבה של צוואה והכל כפי שיובהר להלן בהרחבה.