בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ת"ע 62510-07-18 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
ת"ע 62551-07-18 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
ת"ע 62533-07-18 א' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
בפני כב' השופט יחזקאל אליהו
תובע: א.א
ע"י ב"כ עוה"ד דניאל ארנסט ו/או גיא רוזנברג
נגד
נתבעים:
נתבע פורמלי: 1. א.אר
2. ע.א
3. ד.א
4. ט.א
ע"י ב"כ עוה"ד שי גולדנברג
ר.א
פסק דין
לפניי בקשת התובע, מר א.א. לקיום צוואת אמו המנוחה הגב' ל.א ז"ל ת.ז --- ז"ל מיום 24.9.2017, ת"ע 62510-07-18, התנגדות לה, ת"ע 62551-07-18 ובקשה למתן צו ירושה אחר עזבון המנוחה ת"ע 62533-07-18.
הצדדים, פירוט הליכים נוספים בין הצדדים בעניינה של המנוחה והעילות להתנגדות
1. המנוחה הגב' ל.א ז"ל ת.ז --- (להלן: "המנוחה") ילידת 1917 הלכה לבית עולמה ביום 7.12.2017. יודגש, כי עפ"י תעודת הפטירה של המנוחה תאריך לידתה הינו 1917, כך גם מופיע במרבית מהתיעוד הרפואי בעניינה והצדדים אינם חולקים על גילה. עם זאת, יצויין כבר עתה כי בחלק מהתיעוד הרפואי בעניינה של המנוחה וככל הנראה בשל טעות מצוין כי המנוחה בת 91.
2. במותה הייתה המנוחה אלמנה. למנוחה היו 4 בנים. הבן ו.א. ז"ל הלך לבית עולמו מספר שנים טרם פטירת המנוחה. הנתבעים 1 ו-2, א.אר ו- ע.א הינם ילדיו של ו.א ז"ל ונכדיה של המנוחה.
בן נוסף של המנוחה א' ז"ל הלך לעולמו בחודש אוגוסט 2017. המתנגדים 3 ו-4 ד.א ו- ט.א הינם ילדיו של א' ז"ל ונכדיה של המנוחה.
התובע א.א (להלן: "התובע" או "א.א.") הינה בנה של המנוחה והזוכה היחיד על פי צוואתה של המנוחה מיום 24.9.2017.
בן נוסף של המנוחה הינו ר.א אשר על פי הנטען בכתב ההתנגדות זו מוגשת בידיעתו ובהסכמתו ולפיכך הוא נרשם כנתבע פורמלי.
3. ביום 24.9.2017 ערכה המנוחה צוואה בפני רשות, בפני הנוטריון --- (להלן: "הצוואה") ולפיה הזוכה היחיד והבלעדי הינו התובע א.א. ביום 15.1.2018 הגיש התובע לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו לקיום צוואת המנוחה מיום 24.9.17. ביום 12.2.2018 הגישו הנתבעים התנגדות לבקשה לקיום צוואת המנוחה וכן הגישו בקשה למתן צו ירושה אחר המנוחה. ביום 21.6.2018 הורתה כב' הרשמת רות לינקר-מזרחי על העברת ההליכים לבית משפט זה וביום 26.7.2018 נפתחו התובענות שבכותרת בבית משפט זה.
4. עובר להליכים דנן עניין צוואתה של המנוחה התנהלו בין הצדדים ובעניינה של המנוחה הליכים נוספים כמפורט להלן ואשר רלוונטיים לצורך הכרעה בתובענות שבפניי: בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש המנוחה, בקשה לצו הגנה ובקשה למינוי מנהל עזבון זמני.
5. ביום 6.9.2017 הגיש הנתבע 1, א.אר בקשה למנותו כאפוטרופוס לגוף ולרכוש המנוחה - א"פ 5988-09-17 (להלן: "תיק האפוטרופסות"). הבקשה למינוי אפוטרופוס למנוחה נתמכה בתעודת רופא של ד"ר ש' מיום 19.6.2017 ולפיה המנוחה זקוקה למינוי אפוטרופוס לגופה ולרכושה. עוד אציין כי במסגרת תיק האפוטרופסות, הגיש הנתבע 1 בקשה למתן פסיקתא לקבלת מסמכים רפואיים של המנוחה אשר הייתה מאושפזת במרכז הרפואי --- ואלה התקבלו ונסרקו לתיק האפוטרופסות. התובע בהליך דנן התנגד לבקשה למינוי אפוטרופוס ולתגובתו צרף חוות דעת רפואית של ד"ר ד', פסיכיאטר מיום 16.9.17 ולפיה המנוחה כשירה לחתום על צוואה. לשלל התעודות הרפואיות והמסמכים הרפואיים שהוגשו במסגרת הליך האפוטרופסות אדרש בהרחבה במסגרת הדיון וההכרעה בשאלת כשירות המנוחה לערוך צוואה.
אציין כי במסגרת תיק האפוטרופסות קבעתי בהחלטה מיום 8.11.2017: "מטענות הצדדים נראה כי ברקע מאבק על רכוש הגב' ל.א בחייה. ניתן בזה צו לתסקיר אשר יתן המלצותיו לגבי הבקשה, הצורך במינוי והמלצות באשר לזהות האפוטרופוס שימונה". בהחלטה נוספת מיום 5.12.2017 קבעתי את הבקשה לדיון ליום 12.12.2017, אך לאור פטירת המנוחה ביום 7.12.17 בוטל הדיון ותיק האפוטרופסות נסגר בטרם הוכרעה הבקשה לגופה.
6. ביום 14.8.2017 הגיש התובע כנגד הנתבע הפורמלי ר.א בקשה לצו הגנה בשם המנוחה, ה"ט 30207-08-17. הבקשה הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ונדונה בפני כב' השופטת אילת גולן-תבורי. כעולה מהבקשה ומפרוטוקול הדיון הבן ר.א הגיע לדירת המנוחה בלוויית שני אנשים נוספים איים על המנוחה ותקף אותה וזאת על רקע העובדה כי שליטתו על הקצבה אותה קבלה המנוחה ואשר על פי הנטען נטל לידיו סכומים נכבדים ממנה, נטלה ממנו. המטפלת של המנוחה הזעיקה את התובע ונמלטה. על פי החלטת כב' השופטת אילת גולן- תבורי ניתן כנגד ר.א צו הגנה במעמד צד אחד ולפיו נאסר עליו להיכנס לדירת המנוחה ברחוב --- או להטרידה בכל דרך. עוד נקבע כי הצו יעמוד בתוקפו עד לשמיעת הבקשה במעמד הצדדים אשר נקבעה ליום 15.8.17. לדיון שנקבע במעמד הצדדים לא התייצב ר.א ולפיכך הצו שניתן במעמד צד אחד ביום 14.8.2017 הוארך לתקופה של 3 חודשים, תוך שנקבע "מובהר בזאת כי ככל שהמשיב יעתור לקיום דיון במעמד הצדדים בלוויית הסבר בתצהיר כדין מדוע לא התייצב לדיון, יקבע דיון במעמד הצדדים" – בקשה כזו או כל בקשה אחרת לא הוגשו על ידי ר.א, אשר אף בחר שלא להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו בתובענות דנן ואף לא זומן לעדות על ידי הנתבעים.
7. ביום 20.12.2017 הגישו הנתבעים בקשה למנות את בא כוחם כמנהל עזבון זמני לעזבון המנוחה, ת"ע 41967-12-17. ביום 14.1.2018 דחיתי הבקשה למינוי מנהל עזבון זמני שכן לא מצאתי כי העזבון כולל נכסים המצריכים ניהול. עם זאת הוספתי וקבעתי בהחלטתי: "מכתבי הטענות של הצדדים נראה כי יתקיימו הליכים נוספים בעניין עזבונה של המנוחה באשר לתקפות הצוואה שהותירה אחריה. משכך וע"מ למנוע מצב בו תעמוד הדירה ריקה יודיעו ב"כ הצדדים אם הם מסכימים להתמנות במשותף כבעלי תפקיד לצורך השכרת הדירה וגביית דמי השכירות וזאת בתוך 7 ימים". ביום 22.1.2018 הוגשה הסכמת באי כוח הצדדים.
8. כאמור לעיל ביום 26.7.2018 נפתחו התובענות הנוגעות לקיומה של צוואת המנוחה. כעולה מכתב ההתנגדות עילות ההתנגדות לקיומה של הצוואה כפי שנטענו על ידי הנתבעים הינן כדלקמן:
א. לא התקיימו מרכיבי היסוד של צוואה נוטריונית לפי ס' 22 (ז) לחוק הירושה.
ב. חוסר יכולת של המנוחה להבחין בטיבה של צוואה בשל מצבה הפיזי, הגופני, הנפשי והמנטלי במועד עריכת הצוואה בהתאם לאמור בס' 26 לחוק הירושה התשכ"ה 1965 (להלן: "חוק הירושה").
ג. השפעה בלתי הוגנת ומעורבות של בעשיית צוואה, בהתאם לאמור בס' 30 ו – 35 לחוק הירושה.
על הטענות העובדתיות המבססות לכאורה כל אחת מעילות אלה אעמוד בהרחבה אגב דיון
והכרעה בכל אחת מהעילות ההתנגדות להן טענו הנתבעים.
ההליך דנן
9. ביום 29.10.2018 התקיים קדם משפט ראשון בתובענה. בתום קדם המשפט נתנה החלטה על מינויו של פרופ' שמואל פניג כמומחה מטעם בית המשפט ליתן חוות דעת לעניין כשירות המנוחה ויכולתה להבחין ולערוך צוואה ביום 24.9.2017. כן ניתנה החלטה המורה לב"כ הנתבעים להגיש פסיקתא המופנית לכל המוסדות הרפואיים הרלוונטיים בהם טופלה המנוחה, לרבות המוסד לביטוח לאומי. עוד נתנו הוראות בעניין הגשת תצהירי עדות ראשית ונקבעו מועדים לשמיעת הוכחות.
10. בימים 20.2.2020 ו-30.7.2020 נשמעו הוכחות בסיומן ניתן צו להגשת סיכומים בכתב. ביום 28.10.2020 הוגשו סיכומי המתנגדים וביום 31.1.2021 הוגשו סיכומי התובע משכך ניתן פסק הדין.
דיון והכרעה
11. כבר בפתח פסק הדין אציין כי נתוני הפתיחה והעובדות הראשוניות בתיק: גילה של המנוחה בעת עריכת הצוואה כבת 100 שנים, עריכת הצוואה בביתה, התעודה הרפואית מיום 19.6.17 שהוגשה במסגרת התובענה למינוי אפוטרופוס למנוחה והיות התובע הזוכה היחיד בעזבונה של המנוחה, נראו מטרידים ועוררו תהיות ועננה אשר רחפה בכל הנוגע לשאלת תקופתה של הצוואה. עם זאת כפי שיובהר להלן בהרחבה אותם נתוני פתיחה בעיתיים אשר ליוו את התיק בתחילת שמיעתו, הלכו והתפוגגו ככל שהתקדמה שמיעת העדויות והראיות והתמונה הכוללת המצטיירת בתום שמיעת העדויות והראיות הייתה שונה לחלוטין מזו שהצטיירה בפתח ההליכים כשלעניין זה נודעת חשיבות רבה לעדים אותם בחרו הנתבעים להעיד ואלה אשר אותם נמנעו מלהעיד והכל כפי שיפורט להלן בהרחבה.
המסגרת הנורמטיבית, נטל ההוכחה והיפוכו
12. ככלל, עקרון יסוד הוא כי מצווה לקיים את דברי המת. רצון המצווה הוא המכריע לעניין תוקפה של צוואה. זאת, אם אכן משקפת הצוואה את רצונו האמיתי, ראו: ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרן וישראל, פ"ד נד(2) 215, 222-223.
13. נטל השכנוע מוטל על בעל-הדין המתנגד לקיום הצוואה להוכיח את פסלותה. ואולם, אם הצוואה פגומה בפגם זה או אחר, חובת הראיה מתהפכת, ועל הטוען לקיומה נטל ההוכחה שאמנם לפנינו צוואה שאין ספק באמיתותה, ראו: פרופ' ש' שילה, "פירוש לחוק הירושה תשכ"ה – 1965" (הוצאת נבו) בעמ' 232.
14. כאמור לעיל, ביום 24.9.2017 ערכה המנוחה צוואה בפני רשות, בפני עורך הדין והנוטריון, --- (להלן: "הנוטריון" או "עורך הצוואה").
15. סע' 22 לחוק הירושה, אשר עניינו צוואה בפני רשות, קובע-
(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.
(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.
(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.
(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה.
(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.
(ז) לענין סעיף זה, דין נוטריון כדין שופט".
16. הנתבעים בכתבי בי-דין מטעמם לרבות בסיכומים סעיפים 12-46 העלו שלל טענות באשר לפגמים בצוואה, לרבות טענות בדבר היעדרם של מרכיבי היסוד בצוואה בפני רשות, היעדרה של תעודה רפואית ממועד חתימת הצוואה, טענה להיעדר שליטה של המנוחה בשפה העברית וטענות כנגד התרשומת הפנימית שערך לטענתם "לכאורה" הנוטריון.
בסעיפים 17, 23 ו-14 לסיכומיהם טענו הנתבעים שלא יתכן שהמנוחה נוכח מצבה ,הפיזי הנפשי והשכלי במועד עריכת הצוואה ובשים לב לכך שלא הונחה בפני הנוטריון תעודה רפואית באשר לכשירותה של המנוחה לחתום על צוואה נכון למועד חתימתה, אמרה את הדברים שנכתבו בצוואה. לטענת הנתבעים הנוטריון אמנם מצא להפנות את התובע לקבלת חוות דעת פסיכו-גריאטרית ביחס לכשירות המנוחה, בדיקה שנעשתה 8 ימים לפני חתימת הצוואה, אולם לא פעל כמצופה "מרשות" לצורך ערכת צוואה משלא עמד בחיוביו המתייחסים למועד עשיית הצוואה:
(1) חובת בדיקה בדבר כשירות המנוחה מבחינת גילה.
(2) בירור האם המנוחה פעלה מרצונה החופשי והבינה משמעות הפעולה (עשיית צוואה).
כפי שיובהר להלן דין טענות הנתבעים להידחות והכל כפי שיובהר להלן בהרחבה.
17. במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע הוגש תצהיר עדותו הראשית של הנוטריון מיום 16.6.19. בתצהיר עדותו הראשית הצהיר הנוטריון כי ביום 18.9.2019 (צ.ל 2017 י.א) התקשר אליו התובע ומסר לו כי אמו רוצה לערוך צוואה וביקשה ממנו לדאוג לעו"ד שיערוך עבורה את הצוואה. עוד עפ"י האמור בתצהיר התובע קבל המלצה מחבר לגביו וכי אין לו כל היכרות מוקדמת עם התובע או המנוחה. הנוטריון שאל את התובע מדוע אמו /המנוחה אינה מתקשרת וזה השיב שהיא צלולה אך גם שהיא כבת 100 שנים וחלשה גופנית להבדיל ממצבה המנטלי והנפשי ולכן בקשה את עזרתו של התובע וזה בשל חולשתה הפיזית ביקש ממנו להגיע לבית המנוחה לשם עריכת הצוואה.
בסעיף 5 הצהיר הנוטריון כי נוכח טענות התובע באשר למצבה הגופני של המנוח והצורך בהגעה של הנוטריון לביתה הוא ירצה להזמין בדיקה של רופא מומחה, פסיכוגריאטר שיאשר שהמנוחה כשירה לצוות וכי התובע השיב לו שיש בידי אמו חוות דעת רלבנטית בזמן מיומיים לפני כן המאשרת את כשירותה. הנוטריון הבהיר לתובע כי יידרש להגיע פעמיים: פעם לשמיעת רצון המנוחה ופעם שנייה כדי להחתימה.
18. בסעיפים 7-10 הצהיר הנוטריון כדלקמן:
"7. ביום 19.9.2017, בשעה 11:00 הגעתי לבית המצווה ברח' ---, בבית היו מר א.א שהציג את עצמו בפני ואמר שהגיע כדי לראות מי אני כי הוא מרגיש אחריות לאמו, מטפלת שנראתה לי הודית ואשר ככל שהצלחתי להבין ממנה שמה מ' והמצווה שישבה במיטתה שעונה על כריות.
8. אמרתי למר א.א. ולמטפלת שאני מבקש שיצאו מהדירה, שאני רוצה לדבר עם המצווה ביחידות ושאקרא להם אחרי שאסיים וכך עשו.
9. שוחחתי עם המצווה ביחידות כמחצית השעה לערך, התרשמתי שהתיאור שתיאר לי מר א.א מדויק, היא נראתה לי קטנטונת, רזה מאוד וחלשה מאוד אבל דיברה בהגיון במשפטים שלמים ובעברית נכונה, אמרה לי שהיא מדברת גם איטלקית, אמרה לי שהיא מרגישה חלשה מאוד, תקופה ארוכה, שהיא אלמנה, שבעלה נפטר לפני הרבה שנים, אני התרשמתי שהחדר והדירה בכלל נקיים, שהיא עצמה נראית נקיה ומסורקת, שהחלוק שלבשה נקי- אין עליו כתמים ואין ממנה חס וחלילה ריח של שתן או כדומה. ל.א הוסיפה ואמרה ש- א.א הבן הוא היחידי מהמשפחה שדואג לה, ש- א.א מגיע כמעט כל יום, מדבר אתה, עוזר לה להסתרק, לאכול, להתרחץ ושהוא עצמו לא בחור בריא והיא מאוד דואגת לו ושהחליטה שהיא רוצה שהוא ורק הוא יירש אותה.
10. לידה על השידה היו צילום תעודת זהות שלה, שאלתי והיא ענתה של יודעת איפה התעודה המקורית ושזה צילום ששמרה אצלה, דרכון ישראלי ישן מאוד שלא ראיתי בו מתי הונפק וחוות דעת מפסיכיאטר בשם ד"ר ד' מיומיים לפני כן שמאשרת שבדק אותה ומצא שהיא כשירה לצוות".
19. בסעיפים הבאים לתצהיר עדותו הראשית, הצהיר כי לאחר שסיים לשוחח עם המנוחה קרא לתובע ולמטפלת, חזר עמם לדירה ולפני שעזב ביקש את ת.ז של התובע, קבע עם המנוחה ליום 24.9.2017 (מיד לאחר החג) וכי יגבה תשלום בסך של 4,000 ₪. בפרק הזמן שעד לפגישה השנייה ערך את הצוואה ובדק מהם פרטי רישום הדירה שכן המנוחה לא ידעה למסור לו פרטי גוש וחלקה או להראות לו נסח.