204. כשנדחתה בקשתם של המשיבים על-ידי הרשות בנימוק כי דו"חות שלוש החברות הם מהותיים, הם לא פנו להשיג על החלטה זו בפני ערכאה שיפוטית. בקשות הפטור התייחסו אמנם לתקופה הקודמת לתקופה הרלבנטית לאישום (1988-1990), אך הן מלמדות היטב על הבנתם והתייחסותם של המשיבים לענין מהותיות הדו"חות, ולצורך בקבלת פטור לענין אי צירופם לדיווחי חב' דסק"ש.
205. בהקשר זה יש לדחות את טענתו של כהן בענין אי-מודעותו למהותיות הדו"חות ומתן האמון בשיקול דעתם של חבריו בענין זה. הנתונים המובהקים המופיעים בדו"חות בנוגע לרווחיות חב' ישקר ולהפסדיה של חב' תפרון, מובנים הם לכל אדם בר-דעת, גם אם אין הוא בעל השכלה חשבונאית או מקצועית אחרת. אין להעלות על הדעת כי משפטן, המשמש מזכיר של חברה ויועצה המשפטי, איננו מודע לחשיבותם של נתונים כאלה ואחרים בדו"חות כספיים של החברות המוחזקות. וודאי שכך הוא הדבר, כאשר קיימות הוראות חוק ברורות המחייבות את צירופם של דו"חות אלה לדיווחי התאגיד המדווח. גם אם נתן כהן את אמונו בשיקול דעתם של חבריו, במיוחד חברי מחלקת חשבונאות, הרי שגם אלה מעולם לא טענו במהלך הדיונים הפנימיים בחברה לקראת גיבוש הפתרון, כי מבקשים הם שלא לצרף את דו"חות החברות הכלולות לדיווחי חב' דסק"ש מטעמי "אי-מהותיות". על כן, לא ניתן לקבל את טענתו של כהן בדבר אי מודעותו למהותיות דו"חות החברות הכלולות, טענה שמעולם לא הועלתה במהלכים שניהלה חב' דסק"ש בגופיה המנהלים וכלפי רשות ניירות ערך. טענתו של כהן נדחית, איפוא.
206. יש לדחות גם את טענתו של בוק, לפיה בדו"חות החברות הכלולות לא נמצא מידע שלילי שיש צורך להסתירו, עובדה השוללת, לטענתו, את התקיימות היסוד הנפשי. ראשית, המידע שיש להביאו בפני המשקיע הסביר איננו בהכרח בעל צבע של מידע חיובי או שלילי, אלא המבחן הוא בהיותו מידע מהותי, קרי: מידע משמעותי למשקיע הסביר מבחינת מכלול שיקוליו לצורך קבלת החלטות בשוק ההון. לגדר הגדרה זו נכנס מידע חיובי ושלילי כאחד. עצם הסתרתו עלולה ללמד על קיומו של
--- סוף עמוד 70 ---
יסוד נפשי של כוונה להטעות משקיע סביר. שנית, המידע לגבי חב' תפרון, שגם הדו"חות שלה לא צורפו לדו"חות חב' דסק"ש שהוגשו לבורסה ולרשם החברות, היה בעל אופי שלילי, והצביע על הפסדים ניכרים של החברה. מכאן, כי גם ברמה העובדתית, טענתו של בוק אינה יכולה לעמוד.
207. מודעותם של אנשי חב' דסק"ש לחובתם לצרף את דו"חות החברות הכלולות לדיווחי החברה המדווחת עולה בבירור גם מהפרקטיקה התמוהה שנקטו, כאשר הגישו את הדו"חות הנדרשים במתכונתם המלאה לרשות ניירות ערך, בהתאם לחובתם על-פי החוק, אך נמנעו מעשות כן ביחס לבורסה ולרשם החברות – להם הגישו את דו"חות חב' דסק"ש באופן חלקי, בלא צירוף דו"חות החברות הכלולות. בעשותם כן, מילאו המשיבים את חובתם מכח החוק לשיעורין בלבד ביחס לרשות ניירות ערך, שהדו"חות הנמסרים לה אינם עומדים, ככלל, לעיונו של הציבור. לעומת זאת, הם נמנעו מהגשת הדו"חות המלאים לבורסה ולרשם החברות, שבהם עומדים דו"חות התאגידים לעיונו של הציבור.