16. בעניין כהן, נזכרת עמדת רשות ניירות ערך ויו"ר רשות ניירות ערך, בדיונים בוועדת המשנה לשוק ההון בנוגע לתיקון מס' 21, לפיה תביעות ישראליות המתנהלות בישראל נגד חברות דואליות בגין פרט מטעה, "יש לברר לפי כללי האחריות של הדין הזר" (שם, פסקה 67 ו – 69). מקובלת עליי התפיסה לפיה יש ליתן משקל לעמדת הרשות הרלבנטית, אולם, עמדה זו אינה מחייבת את בית המשפט. כפי שפורט לעיל, במסגרת הליך החקיקה גילה המחוקק את דעתו כי הוא מבקש להחיל על תאגידי חוץ את דיני האחריות הישראליים, בהתאם במסגרת תיקון מס' 21 לחוק ניירות ערך, חוקק סעיף 35כה לחוק הקובע אחריות. רק בשלב מאוחר יותר ובמקביל לחקיקת סעיף 38ג לחוק, בוטל סעיף 35כה כדי למנוע כפילות. כאן המקום להדגיש, כי לא מצאתי מקור שיש בו כדי ללמד שביטול סעיף 35כה נבע משינוי מדיניות או מכוונה לשלול את דיני האחריות הישראליים החלים על תאגידי חוץ. לפיכך ונוכח כל האמור לעיל, איני סבור שדי בעמדת רשות ניירות ערך כדי לשנות ממסקנותיי שלעיל.
17. על אלה מצאתי לנכון להוסיף, כי אף שאין זה עיקר, איני מקבל את הטענה לפיה החלת הדין הישראלי לעניין האחריות תטיל על תאגידי החוץ נטל נוסף. זאת, משום שככל שהוראות פרק ה3 לחוק ניירות ערך, היו קובעות שיש להחיל את דיני האחריות הזרים (ולא כך הוא), שר האוצר רשאי היה לאשר רק בורסה שדיני האחריות בה מבטיחים "די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים". דהיינו דיני האחריות הזרים היו צריכים להקנות למשקיע הישראלי לפחות את ההגנה של דיני האחריות הישראליים. ממילא, אין בהחלת דיני האחריות הישראליים כדי להטיל על תאגידי חוץ המדווחים לפי הוראות פרק ה3 נטל שלא היה מוטל עליהם ממילא על פי הדין הזר. לציין, כי אף שאיני סומך על חוות הדעת של פרופ' ליכט שצורפה לתשובת המשיבים לעניין הדין הזר משום שהמשיבים ביקשו למשוך אותה (ע' 164 לפרוטוקול הדיון מיום 8.1.2018), בחוות דעתו מתאר פרופ' ליכט קשיים וחוסר בהירות בדין הזר (נספח 1 לתשובת המשיבים) וסביר להניח שמצב משפטי זה אינו מעודד חברות ישראליות הפועלות בישראל ומניותיהן נסחרות בישראל (במקביל למסחר בחול) להחיל עליהן את הדין הזר.
18. בעניין כהן, נזכר הדו"ח השנתי של רשות ניירות ערך לשנת תשע"ז, ממנו עולה כי למרות חקיקת פרק ה3 לחוק ניירות ערך, "עשרות חברות ישראליות, דוגמת צ'ק פוינט, מלאנוקס, וויקס, סייבארק ועוד, נמנעות מלגייס כסף בבורסה בת"א או לפחות לרשום את מניותיהן למסחר בת"א". זאת, למרות פסקי הדין בעניין שטרן, דמתי וכהן. ללמדך שלמצער קיים ספק האם שלילת האחריות לפי הדין הישראלי מקדמת את התכלית שלשמה חוקק פרק ה3 לחוק ניירות ערך.