על רקע האמור לעיל, לא מצאתי ממש בניסיונם של המשיבים בסיכומיהם, לאחר דיון ההוכחות וללא ראיות, לפרק את ההזמנה של הלקוח האמריקאי ולייחס את המגבלה הקשורה באישור הרשויות לזיכוי כספי בסך 900,000 $ (שם, סעיף 146), ואף לא לניסיונם להעלות סיבה מאוחרת לכאורה (הצגת תנאי מתלה חדש) להחלטה שלא להכיר בהכנסה מהלקוח האמריקאי ברבעון השלישי של 2014 (שם, סעיף 149). טענות אלה, ככל שהן רלבנטיות, היה צריך לפרט בזמן ולצרף ראיות לתמוך וכזאת לא עשו המשיבים. כך גם איני רואה לייחס משקל לטענת המשיבים לפיה במועד עריכת התחזית "כל העובדות הוליכו למסקנה כי יינתן האישור של ה – NTLA במועד (במהלך הרבעון השלישי של שנת 2014) (שם, סעיף 147). טענת המשיבים נסמכת על עדותו של דורון ארזי ולגבי עדותו בעניין זה נטען : ואכן, ולא למותר לשוב ולהטעים – ההזמנה יוצרה וסופקה במלואה ל – Govent במהלך הרבעון השלישי. רו"ח ארזי, אשר באותה עת כבר כיהן בתפקידו ומכאן שאין מחלוקת שהדברים מצויים בידיעתו האישית". לא ולא. עם כל הכבוד, ניסיונם של המשיב להסיט את הדיון לאירועים מאוחרים לתחזית, אינם ממין העניין. דורון ארזי לא היה מעורב בקבלת ההזמנות עליהם התבססה התחזית או בעריכת התחזית על כל שלביה, ועל כן, אין בעדותו בעניינים שאירעו בשלבים מאוחרים יותר כדי לסייע למשיבים.
36. כן התייחס רו"ח ד"ר פניגשטיין לעלויות שילוח הכרוכות בקו המוצרים החדש (IP-20) אשר אף הן שחקו את שיעור הרווחיות הגולמית.
37. פרופ' זליכה מצביע על תחזית מפורטת מיום 17.7.2014 מדווח על Best Estimate של 16.8 מיליון דולר באירופה בעוד במסמכים עליהם התבססה התחזית צוין, 23.1 מיליון דולר (שם, סעיף 76) והוא מצביע על תוצאות נמוכות מהתחזית אצל לקוחות נוספים (שם, סעיפים 84 ו – 85). עוד מצביע פרופ' זליכה על פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של סרגון, בה אושרו דוחות סרגון לרבעון השני של שנת 2014, ובו הודגש כי יש הטיה חזקה להודו. זאת בניגוד לתחזית שפורסמה בה "מצניעה החברה את הנתח של העסקאות בהודו ומתוך התחזית עולה כי דווקא התחזית לגבי אזורים אחרים הייתה גבוהה מהפוטנציאל".
38. בחקירתו התייחס פרופ' זליכה לאופן עריכת תחזית ההכנסות שהוצגה בפניו וכך העיד (ש' 11 ע' 41 לפרוטוקול הדיון מיום 2.11.2017):
"אז בוא תשיב לי, מה זה הנייר הזה?
ת. זה איסוף של הערכות של הצוות של החברה ביחס למספר פרמטרים, שהקשר ביניהם לבין התחזית לא ברור, ואיך הם הגיעו להערכות האלה? אין לאף אחד מושג בדיסק. אין שום תיעוד לתהליך העבודה שהביא את ההערכות למספר פרמטרים שהמספר הזה גם לא הולך לתחזית.
אז מה היית מצפה שיהיה? נניח שכתוב ברזיל, הערכה כך וכך.
ת. בדיוק, ברזיל. יש לנו איקס לקוחות, העסקה המרכזית הזאת היא המצב שלה הוא כזה וכזה, יש קשיים כאלה וכאלה, אנחנו יכולים להתגבר על הקושי הזה והזה, לכן אנחנו מעריכים 60 אחוז שהעסקה תתגשם. ככה, עוברים לפחות על העסקאות המרכזיות. הסבר, נימוק, וזה הצוות הפנימי של החברה. אחר כך אתה לוקח את הנימוקים האלה ודן בהם ברמת ההנהלה. דיון, תיעוד, פרוטוקול של דיון. מתי הוא התקיים, מה אמרו, איך דנו באפשרויות, דילמות וחתכו שמאלה או ימינה. אפשר לטעות, זה בסדר לטעות, זה לא פשע לטעות, אבל איפה הדיון? אחר כך הם צריכים היו לקחת את כל הדבר הזה ולהעביר אותו לדירקטוריון, ובדירקטוריון היו צריכים לדון, הם לא דנו. אתה יודע במה הם כן דנו? בהודעה לעיתונות, בהודעה לתקשורת, בתחזית שפורסמה, לא בדרך, זה היה יותר חשוב לכם.
בכל זאת ניגע מה החברה החסירה, אותם שלבים 2 עד 10.
ת. 2 עד 9.
2 עד 9, סליחה נכון, 10 אמרת שהתקיים.
ת. 10 זה הפרסום.
אני רק רוצה להעיר לפני שאתה, הגיליון הזה זה תחזית הכנסות, זה לא תחזית רווח, נכון?
ת. כן, זה נכון.
אז בוא תאשר לי בבקשה, האם הגיליון הזה, או בכלל מהקבצים, היה אפשר גם לגזור רווחיות גולמית?
ת. אפשר.
ש. אז בוא נחזור לשאלה המקורית שלי, ואני שואל אותך, מה החשיבות מבחינה, מבחינה חשבונאית, מה החשיבות של הנייר הזה?
ת. זה אבן הבוחן,
ש. הוא לא אומר כלום?
ת. לא, זה אבן הבוחן הבסיסי, זה מספר אחד בתהליך, מספר אחד. יש תהליך, שמתם אותו איפה הוא? עמוד 26 של ד"ר פנינגשטיין, יש עשרה שלבים, עשרה שלבים. זה בעצם פחות או יותר אחד וחלק משתיים. עכשיו, איפה כל היתר? איפה הדיון בצוות? איפה הניתוח? איפה ההנהלה? איפה הדירקטוריון? איפה הפקת לקחים מתחזיות קודמות שהופרכו? גם זה בתהליך, תקרא אותם, עשרה שלבים מפורטים מאוד מאד מאוד, כל שלב יש לו שלבי משנה גם".