46. סעיף 32א לחוק ניירות ערך, העוסק ב"מידע צופה פני עתיד", קובע:
"(א) בסעיף זה, "מידע צופה פני עתיד" – תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לעניין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד, למעט תחזית, הערכה, אמדן או מידע אחר כאמור שיש לכלול אותם, לפי כל דין לרבות לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, בדוחות כספיים.
(ב) האחריות לפי סעיפים 31 ו – 32 לא תחול לגבי מידע צופה פני עתיד, בשל כך בלבד שלא התממש, כולו או חלקו, או שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) צוין במפורש לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור לפי הענין, כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד;
(2) פורטו לצד המידע כאמור, בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור, לפי הענין, העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע;
(3) הודגשו באופן ברור הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני עתידי לא יתממש.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שידע כי המידע צופה פני עתיד לא יתממש; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 33".
נוכח הוראות אלה ומסקנותיי לפיהן בטרם פרסום התחזית מיום 28.7.2014 לכאורה ידעו סרגון ומנהליה שקיימות הזמנות נוספות מהודו וקיים סיכוי סביר אם לא למעלה מכך שיבוצעו ברבעון השלישי של 2014, נראה לכאורה כי יש לשלול מהמשיבים את ההגנה שבסעיף 32א (ב) לחוק ניירות ערך. יצוין, כי לא מצאתי בסעיף 35לא (ב) לחוק ניירות ערך, החרגה מתחולה של הוראות סעיף 32א לחוק, וכך גם לא מצאתי ביתר ההוראות של פרק ה3 לחוק. גם בכך יש כדי לתמוך במסקנה שלמעט הסעיפים שהוחרגו במפורש, דיני האחריות שבחוק ניירות ערך, חלים על תאגיד זר המדווח לפי הוראות פרק ה3 לחוק.
47. בסיכומיהם טענו המשיבים, שהמבקש לא פרט את המיוחס לכל אחד מהדירקטורים בנפרד, ומכל מקום עומדת להם ההגנה הקבועה בסעיף 33 (1) לחוק ניירות ערך.
המבקש פירט את מעשי כלל המשיבים ביחס לתחזית מיום 28.7.2014 והפרסומים בסמוך, והמשיבים מצדם לא טרחו להגיש גרסה מפורטת של כל אחד מהדירקטורים. בנסיבות אלה, שוכנעתי ולו לכאורה שכל המשיבים מעורים ומעורבים במתן התחזית והפרסומים של סרגון. לכך אוסיף, כי הנטל להוכיח את קיום התנאים הקבועים בסעיף 33 (1) לחוק ניירות ערך, דהיינו שננקטו כל האמצעים הנאותים להבטיח שלא יהיה פרט מטעה והדירקטור האמין בתום לב שאין פרט כזה, מוטל על כל אחד מהמשיבים ומשאלה לא הגישו תצהיר מטעמם או כל ראיה אחרת, ממילא אין אלא לדחות טענה זו, למצער בשלב זה.