(עמ' 163 לפ' ש' 27-32, עמ' 164 לפ' ש' 1-2)
128. עיון מעמיק ברשימת הלקוחות מעלה כי מלבד קובץ שמות הלקוחות, הרשימה בעיקרה נעדרת פרטים רבים אודות הלקוחות, כך שלא ניתן ללמוד מרשימה זו, האם מדובר בלקוחות פוטנציאלים – ממשיים, וכן את פרק הזמן שעליה להיוותר בגדר סוד.
129. יוצא, כי אין חולק כי נמצאו אצל הנתבע הודעות מייל ומצגות המכילות מידע השייך לתובעת, אך יחד עם זאת, על פי הנטען בהליך זה, מר פאר והתובעת לא עמדו בנטל להוכיח את הגנותיהם על פי חוק עוולות מסחריות.
130. לא נסתרה מעיננו טענת התובעת כפי שהיא עולה בסיכומיה, כי מאגר המידע כלל בתוכו נתונים מפולחים ומסוננים שנצברו ביחס למתעניינים וגם ללקוחות ממשיים, מידע אשר אינו נגיש לציבור ועל כן יש לראותו כסוד מסחרי של החברה. יחד עם זאת, אין אנו יכולים שלא לתת את דעתנו לטענת הנתבע כי אין לראות במאגר המידע (דאטה בייס היסטורי) כמידע סודי. זאת, משום רשימת לקוחות אינה עונה להגדרה של "לקוחות" החברה.
--- סוף עמוד 27 ---
131. הנתבע, לאורך ההליך וכן בסיכומיו, טען כי "רשימת הלקוחות" כפי שמציגה החברה, מאופיינת בעיקרה בלקוחות פוטנציאליים, אשר בינם לבין החברה לא נוצרה זיקה אשר ראויה להגנה, שכן, "כאשר מדובר בלקוח עבר או לקוח מזדמן (לקוח שרכש בעבר באופן חד פעמי מחברה/מעסיק/ספק/יצרן כלשהו מוצר/שירות מסוים), הרי שהזיקה בינו לבין אותו גורם כבר אינה קיימת ואינה ברת הגנה." (סעיף 31 לסיכומי הנתבע).
132. עוד טען הנתבע בסיכומיו, כי אין לראות ברשימה המכילה לקוחות פוטנציאליים כסוד מסחרי - "רשימת לקוחות תזכה להגנה ותוכר כסוד מסחרי רק כאשר המדובר ברשימה שמכילה לקוחות ממשיים או קבועים, ואשר איתם יש למעסיק הסכם בר תוקף." (סעיף 32 לסיכומי הנתבע).
133. מנגד טענה התובעת בסיכומיה, כי מאגר המידע כלל בתוכו גם לקוחות מתעניינים וגם לקוחות ממשיים. מאגר מידע זה הורד "מתוך מערכת הבמבי כולל פרטים ומידע רב של לא פחות מ 66,794 (!) מתעניינים (לרבות לידים עדכניים למועד הורדת הקובץ) שיצרו קשר עם התובעת כתוצאה ממאמצי פרסום ושיווק רבים וגם 336 לקוחות ממשיים של התובעת." (סעיף 2.5 לסיכומי התובעת). לפיכך, מאגר מידע זה כלל בתוכו נתונים מסחריים סודיים כגון: סטטוס של כל לקוח או לקוח מתעניין (ליד) בחברה, סיכומי פגישות והערות שהתקבלו ונרשמו על ידי עובדי החברה, היסטוריית פניות עם כל לקוח, פירוט המידע והפרויקט הספציפי לגביו התעניין הלקוח, וכן גם כמה לידים מצליחה החברה להמיר ללקוחות שרכשו בפועל. לפיכך, טענה התובעת, כי אין לראות במאגר מידע זה כמאגר "גנרי" השייך לנחלת הרבים או כרשימה הלקוחה מדפי זהב, אלא כמאגר מידע פרטני ומפולח, שלא ניתן לגלותו בנקל.