134. מעיון מעמיק ברשימת הלקוחות ובהתבסס על טענת הצדדים, אנו סבורים כי חשיבותה של רשימת לקוחות אינה טמונה בזהות הלקוחות אלא בתנאי ההתקשרות עימם.
135. לצד קביעה זו, אנו סבורים גם, כי התובעת כלל לא הרימה את נטל ההוכחה כי נקטה באמצעים סבירים כלשהם להבטיח את "סודיות" רשימת הלקוחות. בהליך זה נמנעה התובעת מלהביא עדים נוספים אשר יתמכו בגרסת מר פאר -
--- סוף עמוד 28 ---
מנכ"ל התובעת, ויחזקו את טענתו כי רשימת הלקוחות הייתה מאובטחת, כך שרק עובדים בודדים נחשפו למידע המופיע ברשימת הלקוחות, ולא סיפק כל הסבר לכך.
136. יתרה מכך, התובעת גם לא הציגה ראיות לטענתה כי נעשה ניסיון, על ידי הנתבע או מי מטעמו, ליצור קשר עם לקוחות החברה מתוך מאגר המידע הסודי, מלבד הטענה כי "בחלוף שבועיים ממועד ההזמנה לשימוע החלה התובעת לגלות כי חלק מהלקוחות אליהם היא פונה טלפונית כבר קיבלו פניה טלפונית מחברה אחרת." (סעיף 1.4.2 לכתב התביעה) כלומר, התובעת לא הציגה כל ראיה התומכת בטענה זו.
137. הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות, ולמצער אי מתן התייחסות לניסיונות שבוצעו להבאת הראיות, ככל שבוצעו ניסיונות כאמור, מסייעת לחזק המסקנה כי אילו הובאו אותן ראיות היו הן פועלות לחובת התובעת, וכמאמר בית המשפט בהקשר זה:
"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו". (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ - טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, בעמ' 603).
138. מאחר שהתובעת לא הביאה בפנינו ראיות לכך שהנתבע או מי מטעמו, עשה או עשו שימוש במאגר המידע של הנתבעת וכן גם לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת לכך, מסתברת המסקנה הבאה - בצירוף כל אשר פורט לעיל - היא כי התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח טענתה כי הנתבע העביר את רשימת הלקוחות לחברת קנדה ישראל לרבות לצדדים שלישיים.
139. יחד עם זאת, אין אנו מתעלמים מהמשקל ההולם שיש לתת לשיקולי חובת האמון, ההגינות, תום הלב והמסחר ההוגן. הפרת החובות הנ"ל על ידי הנתבע אשר הוריד את קבצי האקסל למחשבו האישי, חרף ידיעתו כי מהלך זה נעשה ללא ידיעה והסכמת מנהליו, במקביל לעבודתו בתובעת - עשויה להוות פגיעה ממשית באינטרס הציבורי ובתקנה הציבור.