(עמ' 188 לפי ש' 19-23)
150. אם לא די בכך, מעדותה של גב' ריגר אנו למדים כי לא רק שגב' ריגר לא עבדה עם הנתבע בשום צורה, הר שגם אם הנתבע היה פונה אליה, היא הייתה מסרבת לקבל את המידע אודות לקוחות התובעת, שכן, לטענתה, מדובר במידע חסר כל ערך. רשימת הלקוחות, כדבריה, אינה רלוונטית למציאות ועל כן אין היא אטרקטיבית עבור המרכז הישראלי לקרקעות, החברה אשר בראשה היא עומדת.
בחקירתה העידה גב' ריגר כך –
--- סוף עמוד 34 ---
"ש: שאתם בעצם רציתם לפתוח לו ספק.
ת: אני קונה אונליין. זאת אומרת במידה וטל עבד באיזשהו מקום שהוא מספק לידים אונליין, כלומר לידים מפייסוק, אינסטגם, או דברים דאות אונליין, כלומר לידים אונליין, אז והוא אצל מישהו ודרכו אז יכול להיות שניסו להביא לי פיילוט ללידים. אבל אני לא, לא הציעו לשאלת המשטרה, רשימות של לידים או דברים שהם ישנים או לידים זבל כמו שהוא שאל אותי. לא הציעו לי, מעבר לזה אני לא יודעת מה, דרך מי הוא הגיע בסתר לנסות לספק את הסחורה, לא יודעת, אני לא קיבלתי ממנו, לא הכרתי אותו ולא, אני גם לא רוצה דברים כאלה ישנים, כאילו אם זה מה שהוא ניסה כאילו להביא לי לפי מה שאתה אומר."
(עמ' 188 לפי ש' 26-32, עמ' 189 לפי ש' 1-2)
...
"ת: תשמע, בוא נסכם שאם אני אומרת שאני לא מכירה את טל, אז זה שתשאל אותי אם הוא הכיר בינינו, כי אני לא מכירה אותו אז הוא לא הכיר בינינו.
ש: לא, אבל את החברה שלך הוא הכיר מין הסתם, כי הוא הגיע אליכם.
ת: הוא לא עבד איתי בחיים, הוא לא מכר לי לידים, הוא מנכ"ל חברת קנדה ישראל, נראה לך שהוא יתעסק בלמכור לי לידים שזה, כאילו, לא הגיוני מה שאתה אומר אפילו. הבן אדם מרוויח כל כך הרבה כסף בחודש, לא הגיוני שהוא,
ש: לא, אני פשוט יש פה איזה מייל, בסופו של דבר בן אדם מגיע, מציע לך לרכוש לידים ובסופו של דבר את נותנת הוראה לפתוח כרטיס ספק אצלך,
ת: אבל לא קשור,
ש: בחברה.
ת: לעופר פלדמן. אני לא יודעת מה עשה המייל הזה וגם המשטרה לא הצליחו לעקוב אחרי ההסתכרנות של הדברים האלה בשביל למצוא ספק. אנשים מציעים לי לידים כל היום, אני עושה פיילוטים כל היום,
ש: אוקיי.
ת: אבל זה פיילוטים של דברים אונליין וטל אני לא מכירה באופן אישי, ובחיים לא קניתי גם דואר זבל באופן, אני לא מאמינה בזה בעסק שלי, פשוט זה מביא אפס תוצאות אז למה שאני ארצה את זה."