5. הכרה בתנאי מכללא של נאמנות מינית במסגרת דיני המתנה, נוגדת הלכות של בית משפט זה בדיני מתנה (ע"א 384/88 זיסרמן נ' זיסרמן, פ"ד מג(3) 205 (1989); ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פ"ד מד(2) 154 (1990)). מכל מקום, איני סבור כי יש לנתח את הלכת השיתוף הספציפי באספקלריה של מתנה-נתינה על פי דיני המתנה ודיני החוזים. ודוק: איני סבור כי מדובר בדין הרצוי אלא בדין המצוי עמנו מזה שנים רבות, כך שאיני רואה עין בעין עם חברי שרואה עצמו אנוס על פי הדיבור להגיע לתוצאה אחרת.
6. היעדר מסמך בכתב לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 נכון גם לחזקת השיתוף הכללית ואינו ייחודי להלכת השיתוף הספציפי.
7. הלכת השיתוף הספציפי מהלכת בינינו מזה שנים רבות, היא יושמה בעיקר על בית המגורים, ולא נטען כלפיה כי היא יצרה תמריצים מעוותים להתנהלות תכסיסנית בתוך קשר הנישואין כדברי חברי. אף איני רואה בהלכה זו משום מלכודת מסוכנת לשלוותם של אוהבים. אדרבה, מצג של שיתוף משך שנים ארוכות מצד בן הזוג, הוא שעלול ליצור מלכודת לבן הזוג שהסתמך על המצג ולא נערך מבעוד מועד ליום סגריר.
8. חברי הציע משטר חדש של שיתוף הדרגתי בדמות "צבירה פנסיונית" של 1% לשנה בנכסי בן הזוג. זאת, כתחליף לשיתוף הספציפי המעניק לבן הזוג "באבחה אחת", כלשונו, 50% מהזכויות בנכסיו האישיים של בן זוגו. אלא שאותה "אבחה אחת" מתגבשת משך שנות נישואין רבות (לאו דווקא 30 שנה כפי שציין חברי), והיא מכוונת בעיקר לדירת המגורים המשותפת שהיא "גולת הכותרת" של חזקת השיתוף בכלל ושל השיתוף הספציפי בפרט. הצעתו של חברי מעניקה באופן "אוטומטי" אחוז אחד לשנה בנכסי בן הזוג השני, מעין תמריץ כלכלי, גם בהיעדר כוונת שיתוף בין בני הזוג. הצעה כה מהפכנית, שמעבירה בהדרגה קניין מצד אחד למשנהו היא עניין למחוקק לענות בו, והיא שקובעת נורמה שיפוטית כופה ואחידה בבחינת "one size fits all" . לעומת זאת, הלכת השיתוף הספציפי רגישה לנסיבות הספציפיות של בני הזוג ולכוונותיהם, והדברים באים לידי ביטוי בסממנים ובדרישה ל"דבר מה נוסף".
ש ו פ ט
הוחלט ברוב דעות כאמור בפסק דינה של הנשיאה א' חיות.
ניתן היום, י"ד בתמוז התשפ"א (24.6.2021).
ה נ ש י א ה
המשנה לנשיאה (בדימ')
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט