23. משאיזנתי בין השיקולים השונים, אני סבור כי מחד, יש מקום למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב; ומאידך, אין לחסום לחלוטין את דרכו של המשיב לצאת מן הארץ, אלא יש מקום לאפשר לו לצאת מן הארץ באופן מבוקר, ולצרכי עבודה, בכפוף להעמדת ערבויות הולמות וממשיות אשר יבטיחו את חזרתו לישראל.
24. בהתאם להחלטתי, המשיב התייחס באופן מפורש לערבויות שאותם הוא מציע להעמיד, והציע ערבות אישית של בת זוגו ושל בנו הבגיר המתגורר בישראל, בגובה של עד 100,000 ₪. ואולם אני סבור כי ערבויות אלה רחוקות במידה ניכרת מן הערבויות הראויות, בשים לב למכלול נסיבות העניין ובכלל זה היקף הסכומים העומדים על הכף. משכך, בשלב זה אין מקום להורות על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר ניתן במעמד צו אחד. ככל שהמשיב חפץ להביא לביטולו (החלקי) של הצו ולצאת מן הארץ לצרכי עבודה, עליו להגיש בקשה מתאימה למתן הוראות ולהציע במסגרתה ערבויות הולמות וראויות. לעניין זה נדרש המשיב לבחון אפשרויות שונות, ובכלל זה מתן ערבות בנקאית אוטונומית בסכום ממשי על ידי צד שלישי כזה או אחר; ערבות אישית של הוריו, בת זוגו ובנו הבגיר ביחס לחובותיו; וכן הסכמה מצדם למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ביחס אליהם, עד לחזרתו של המשיב לארץ. הבקשה למתן הוראות (ככל שתוגש) תיתמך בתצהיר ואף תכלול התייחסות למאמצים אשר נעשו על ידי המשיב לשם גיוס הערבויות.
25. נוכח כלל האמור לעיל, התוצאה היא כדלקמן:
א. אני מכיר בהליך חדלות הפירעון אשר מתנהל ביחס למשיב ברוסיה, כ"הליך זר עיקרי" כמשמעותו בחוק;
ב. אני מורה על מתן הסעדים הנזכרים בסעיף 302(א)(1) לחוק: השהיית פירעון חובות העבר של המשיב והקפאת ההליכים נגדו; וכן השהיית כל העברה של זכות בנכס של המשיב או שיעבודו;
ג. אני מורה על מתן הסעד הנזכר בסעיף 302(ב)(2) לחוק, היינו - אני מסמיך את המבקש לנהל את נכסי המשיב בישראל, ככל שקיימים. המבקש לא יהיה רשאי לבצע פעולות מהותיות בנכסים כאמור, ולצורך כך יהיה עליו לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה למתן הוראות;
ד. אני מורה למשיב להתייצב לחקירה על ידי המבקש (באמצעות באי כוחו); ולמסור להם כל מסמך ומידע הרלוונטיים לעניין - והכל לפי דרישה;
ה. צו עיכוב היציאה מן הארץ ביחס למשיב, אשר ניתן במעמד צד אחד, יעמוד על כנו עד למתן החלטה אחרת, אך לא מעבר ליום 14.8.2021 (ראו סעיף ו' להלן). ככל שהמשיב חפץ להביא לביטולו (החלקי) של הצו ולצאת מן הארץ לצרכי עבודה, עליו לפעול כמפורט בסעיף 24 לעיל.
ו. נוכח טענת המבקש לפיה נכון להיום, תוקפו של ההליך ברוסיה הינו עד ליום 14.8.2021 - הרי שכל הסעדים והקביעות המפורטות בסעיפי משנה א'-ה' לעיל, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ, יעמדו בתוקפם עד ליום 14.8.2021. המבקש יגיש לבית המשפט, עד ליום 1.8.2021, כל הודעה או בקשה שימצא לנכון בקשר עם המשך ניהול ההליך.
ת.פ. ליום 2.8.2021.