בית משפט השלום בראשון לציון
חדל"פ 42504-04-21 panchenko נ' ביאקוב ואח'
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט גלעד לובינסקי זיו
מבקש
denis valeryevich panchenko
נגד
משיבים 1. יורי ביאקוב
2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב
פסק דין
1. לפניי בקשה להכרה בהליך זר, בהתאם להוראות חלק ט' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק); וכן בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ ביחס למשיב, אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 21.4.2021 (בקשת הביטול רלוונטית כמובן רק אם ההליך הזר אכן יוכר).
2. המשיב הוא איש עסקים ידוע בעל אזרחות כפולה - רוסית (מלידה) וישראלית (ממועד עלייתו ארצה בשנת 2018), וכן בעל מעמד של תושב קבע בבריטניה. לבקשת אחד מנושיו העיקריים של המשיב, Sberbank of Russia, נפתח בפדרציה הרוסית (להלן: רוסיה) הליך חדלות פירעון ביחס למשיב. כך, ביום 18.2.2019 נתן בית המשפט הרוסי (בית המשפט לבוררות בעיר מוסקבה) החלטה המורה על פתיחת הליך חדלות פירעון ביחס למשיב, והממנה את המבקש כבעל תפקיד ("מנהל כספים") במסגרת אותו הליך. ביום 1.2.2021 הכריז בית המשפט הרוסי על המשיב כפושט רגל; הורה על תחילת הליך של מימוש נכסי המשיב למשך פרק זמן של 6 חודשים; וקבע דיון בעניין תוצאות הליכי מימוש הנכסים לחודש אוגוסט 2021 (נספחים 2 ו-3 לבקשה).
3. מתצהירו של המבקש עולה כי מצבת החובות של המשיב עומדת על סכום עצום של כ-115 מיליון דולר ארה"ב. עוד עולה, כי המשיב הינו הבעלים של קבוצת חברות בשם ASTEROS, וכי החברה המרכזית בקבוצת החברות הייתה בעבר אחת מחברות ההיי טק הגדולות ברוסיה. עיקר חובותיו של המשיב נוצרו - כך על פי הנטען - עת ניהל עסקים רחבי היקף ברוסיה, וזאת כתוצאה מערבות אישית שניתנה על ידו להתחייבויות של קבוצת החברות האמורה. עוד ציין המבקש בתצהירו, כי "חלק מחובו של החייב [המשיב - ג'ל'ז'] בסבירות גבוהה נוצר כתוצאה מהונאות כספיות....לחייב יש רכוש ונכסים שהעביר למדינות אחרות, כולל בריטניה, ישראל, בריטניה [כך במקור – ג'ל'ז'], צ'כיה, סיישל, פנמה, מקסיקו, בליז, כדי להימנע מתשלום חובותיו" (סעיפים 10.3-10.2 לתצהיר המבקש, שצורף כנספח 1 לבקשה).
4. במסגרת הבקשה צוין עוד, כי בשנת 2019 נפתח, לבקשת נושי המשיב, הליך חדלות פירעון נוסף ביחס למשיב באנגליה, וכי המשיב אינו משתף פעולה גם עם ההליך דשם. עוד צוין כי ביום 3.1.2018 עלה המשיב לישראל (ולשיטת המבקש - הוא למעשה נמלט לישראל כדי לחמוק מהליך חדלות הפירעון המתנהל נגדו ברוסיה). מאז עלייתו לישראל יצא המשיב מן הארץ עשרות רבות של פעמים (ולמעשה מאז יום 3.1.2018 ועד ליום 20.4.2021 שהה בישראל פרק זמן מצטבר של כ-11 חודשים בלבד).
5. נוכח כל האמור לעיל, עתר המבקש לסעד של הכרה בהליך חדלות הפירעון המתנהל ברוסיה כ"הליך זר עיקרי", כאמור בחוק, ולמתן סעדים שונים בעקבות כך, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ. בהקשר זה הדגיש המבקש כי המשיב הינו חייב מתוחכם אשר הבריח את נכסיו למדינות שונות (כך לטענתו), וקיים חשש כבד לכך שהמשיב ינקוט את כל האמצעים על מנת למחוק מההליך המשפטי, לרבות הימלטות מישראל, באופן שימנע התחקות אחר נכסיו.
6. הבקשה להכרה בהליך הזר ולמתן סעדים כתוצאה מכך הוגשה ביום 20.4.2021, ובית המשפט התבקש להכריע בה במעמד צד אחד. ביום 21.4.2021 קבעתי כי אין מקום להכריע בבקשה מבלי לאפשר למשיב לשטוח את טענותיו בפני בית המשפט, והוריתי על הגשת תגובה מטעם המשיב ועל קיום דיון במעמד הצדדים. עם זאת, נעתרתי לבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ במעמד צד אחד, וזאת בכפוף להפקדת ערובה מסוימת.
7. המשיב הגיש תגובה במסגרתה הביע התנגדות נחרצת לבקשה. בין היתר הדגיש כי במסגרת הליך חדלות הפירעון האנגלי ניתן לו, ביום 21.10.2020, הפטר מלא מחובותיו על פי הדין האנגלי. זאת, לאחר שהנאמנים שמונו במסגרת ההליך האנגלי ביצעו חקירה ביחס לנכסיו בכל הטריטוריות הרלוונטיות, לרבות ישראל; ולאחר ששיתף פעולה עם ההליך, ובין היתר העביר את כל נכסיו לידי הנאמנים ואף שילם לקופת הנשייה סכום של 250,000 יורו (סכום אותו נטל כהלוואה, ואשר בא חלף החובה לשלם תשלומים עיתיים לקופה למשך שלוש שנים). המשיב ציין כי ההליך באנגליה הסדיר את יחסיו עם כלל הנושים אשר הגישו תביעת חוב בהליך חדלות הפירעון ברוסיה; וכי המבקש היה מודע להליך באנגליה ואף הגיש הודעה במסגרתו.
8. לגישת המשיב, יש לקבוע כי הליך חדלות הפירעון האנגלי וההפטר שניתן במסגרתו, יוצרים השתק עילה, אשר כתוצאה ממנו אין תוקף משפטי להליך הרוסי ולפעולותיו של המבקש במסגרתו; וממילא אין מקום להכיר בהליך הרוסי כ"הליך זר". המשיב הוסיף וציין כי המבקש נהג בחוסר ניקיון כפיים מאחר שלא ציין בפני בית המשפט, במסגרת הבקשה, את העובדה שההליך האנגלי הסתיים בהפטר. עוד ציין המשיב כי המשך ניהול ההליך הרוסי (ובכלל זה הכרה בו בישראל), לאחר שניתן לו הפטר במסגרת ההליך האנגלי - לא יהיה הוגן ויגרום לו עיוות דין חמור. לחלופין טען המשיב כי אין מקום להכיר בהליך חדלות הפירעון הרוסי כ"הליך זר עיקרי", ולעניין זה ציין כי בית המשפט האנגלי עצמו קבע כי מרכז ענייניו הוא באנגליה.
9. המשיב הוסיף והתנגד לצו עיכוב היציאה מן הארץ. הוא ציין כי למבקש לא ייגרם נזק מאי מתן הצו (וליתר דיוק, מביטול הצו הארעי), שהרי כל נכסי המשיב כבר הועברו לרשות הנאמנים בדין האנגלי. זאת ועוד, המשיב נדרש לטוס לאירופה לעיתים תכופות, וזאת מתוקף עבודתו הנוכחית כאחראי על השוק הישראלי והאירופי בחברת MSE International Healthcare Systems GMBH. הותרת הצו על כנו תפגע, כך על פי הנטען, בחופש העיסוק שלו ותוביל לפיטוריו. המשיב הוסיף וציין כי הבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ הוגשה בשיהוי, שהרי המבקש מונה כבעל תפקיד במסגרת ההליך הרוסי עוד ביום 18.2.2019 (והרי המשיב עלה לישראל עוד בשנת 2018). זאת ועוד: המשיב מתגורר בישראל יחד עם בת זוגו ובנם המשותף; גם הוריו ובנו הבגיר עלו לישראל; והבן הבגיר אף עומד להתגייס לצה"ל בקרוב. מאז עלייתו ארצה יצא המשיב מן הארץ מעל 70 פעמים, ובכל פעם חזר ארצה. ממילא אין כל חשש כי המשיב לא יחזור ארצה, היה ויבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן במעמד צד אחד.
10. ביום 9.5.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים. במסגרת הדיון הובהר כי עד לאותה עת המשיב טרם פנה לבית המשפט הרוסי בבקשה לביטול ההליך בעקבות ההפטר שניתן לו במסגרת ההליך באנגליה, אם כי לטענתו פנה למבקש בעניין זה.
במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסכמות שונות, וזאת מבלי שהם מוותרים על איזה מטענותיהם. בהתאם להסכמות, אשר קיבלו תוקף של החלטה, המשיב ייחקר על ידי באי כוח המבקש במסגרת שתי פגישות שונות, ישיב על כל השאלות שיישאל והקשורות להליך חדלות הפירעון, ואף ימסור מידע ומסמכים שיתבקש למסור ביחס לעניין זה. עוד הוסכם כי המשיב יפנה לבית המשפט ברוסיה בבקשה מתאימה הנוגעת למתן ההפטר במסגרת ההליך האנגלי (וביחס לכל עניין אחר הקשור לכשרות ההליך הרוסי, כפי שימצא לנכון), תוך 10 ימי עבודה.
11. בהמשך לחקירות המשיב שהתקיימו על פי הסכמות הצדדים, הגישו שני הצדדים כתבי טענות משלימים.
המבקש הגיש דו"ח ובקשה למתן הוראות, במסגרתו פירט חשדות שונים לגבי אופן התנהלותו של המשיב, אשר הוצגו למשיב במסגרת החקירות. המבקש ציין כי די במידע אשר התקבל במסגרת אותן חקירות, על מנת לחזק את החשדות כנגד המשיב ולחייב המשך חקירה. המבקש הוסיף והדגיש כי מדובר בחקירה מסועפת, הצפויה להתפתח ולהתפרס על פני מדינות שונות בעולם. בהמשך הדרך הוסיף המבקש והבהיר כי הוא סבור שיהיה צורך בחקירות פרונטאליות רבות של המשיב, בתדירות משוערת של כפעם אחת בשבוע, כל עוד ההליך נמשך. לשיטת המבקש, קיים חשש ממשי שכעת - לאחר שנחשפה כוונתו לחקור לעומק חשדות להעלמת כספים מצד המשיב ולפעול במדינות שונות לשם תפיסתם של כספים אלה - עלול המשיב להחליט שלא לשוב לארץ, ולהישאר במדינה אשר לא תאפשר המשך פיקוח וחקירה.
המשיב, מצדו, הגיש הודעת עדכון בה ציין כי שיתף פעולה באופן מלא עם חקירות באי כוח המבקש, ואף מסר להם מסמכים רבים - הכול בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים. בד בבד הגיש בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, במסגרתה חזר על עיקרי טענותיו בעניין זה. בסמוך לאחר מכן אף הגיש המשיב תגובה לדו"ח ולבקשה למתן הוראות מטעם המבקש, במסגרתה ביקש להפריך את רובן ככולן של החשדות והתמיהות אשר הועלו על ידי המבקש במסגרת הדו"ח. בהמשך לכך, המבקש הגיש תשובה לתגובת המשיב.
12. ביום 24.5.2021 הגישה גם הממונה את עמדתה, הן ביחס לבקשה העיקרית והן ביחס לבקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ. לשיטת הממונה, יש מקום להיעתר לבקשה העיקרית ולהכיר בהליך המתנהל ברוסיה כ"הליך זר עיקרי", אך זאת מבלי להסמיך את המבקש - בשלב זה - לנהל את נכסי המשיב בישראל. באשר לסוגית עיכוב היציאה מן הארץ ציינה הממונה, כי לשיטתה ניתן לאפשר למשיב לצאת מן הארץ, אך זאת בכפוף למתן ערבויות מתאימות, לרבות ערבות בנקאית אוטונומית מטעם מעסיקתו של המשיב וכן צווי עיכוב יציאה מן הארץ ביחס לבת זוגו וילדיו. במסגרת תגובתה ציינה הממונה כי קיים ספק רב האם הנושים יכולים לתבוע את החובות שוב במסגרת ההליך הרוסי, שעה שחובות אלה כבר הוסדרו באנגליה.
לאחר עיון בכתבי הטענות השונים, הוריתי לצדדים להגיש השלמות מסוימת, לרבות בכל הנוגע לסוגית הערבויות, היה ויבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ. הצדדים הגישו את אותן השלמות, ועתה הגיעה עת ההכרעה.
13. לאחר ששקלתי היטב את מכלול טענות הצדדים, אני סבור כי יש מקום לקבל את הבקשה העיקרית ולהכיר בהליך חדלות הפירעון המתנהל ברוסיה כ"הליך זר עיקרי".
14. ראשית אציין, כי חלק ט' לחוק חל על ענייננו מכוח הוראת סעיף 294(1) לחוק; וכי הבקשה שלפניי הוגשה בהתאם להוראת סעיף 300 לחוק. סעיף 301(א) לחוק קובע שני תנאים מצטברים להכרה בהליך זר - ראשית, כי מדובר בהליך זר עיקרי או משני, לפי העניין; ושנית, כי מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר. להלן הגדרות המונחים הרלוונטיים, כפי שהם מופיעים בסעיף 293 לחוק:
"בעל תפקיד זר" - מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה;
"הליך זר" – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים, לרבות באופן זמני, יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו;
"הליך זר משני" – הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית;
"הליך זר עיקרי" – הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת;
"רשות מוסמכת זרה" – רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו.
15. דומני כי מעיון בהגדרת המונח "הליך זר", המופיעה לעיל, עולה בבירור שההליך התלוי ועומד ברוסיה בא בגדרי הגדרה זו. נפנה אפוא לשלב הבא - האם מדובר ב"הליך זר עיקרי"? עיון בהגדרת מונח זה מלמד כי על מנת להיחשב כהליך זר עיקרי, נדרש ההליך הזר להתנהל "במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב". ואכן, בשים לב למכלול נסיבות העניין, דומני כי גם תנאי זה מתקיים במקרה דנן. דומה כי אין מחלוקת של ממש על כך שעסקיו של המשיב, ולמצער רובם המכריע, נוהלו ברוסיה (ומכל מקום המשיב אינו מצביע על קיומם של עסקים ממשיים כלשהם במדינות אחרות מלבד רוסיה); כי חובות המשיב נוצרו אגב פעילותו העסקית ברוסיה; וכי נושיו מצויים ברוסיה. אצטט בהקשר זה את טענות המבקש העוסקות במקום מרכז ענייניו של המשיב, אשר הלכה למעשה לא נסתרו על ידי המשיב עצמו (מתוך הדו"ח והבקשה למתן הוראות שהוגש על ידי המבקש):
גם הממונה מחזיקה באותה עמדה, וראו את דבריה בהקשר זה (מתוך תגובת הממונה לבקשה העיקרית):
16. ודוק: יטען הטוען, כי מאחר שהמשיב עלה ארצה עוד בשנת 2018, אזי אין מקום לקבוע כיום כי מרכז ענייניו נמצא ברוסיה. אותו טוען אלמוני אף יפנה בהקשר זה לסיפא של הגדרת המונח "הליך זר עיקרי", הקובעת כי "יראו את [...] מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת". ואולם, דומני כי תשובה ניצחת לטענה זו ניתן למצוא בהחלטה של בית המשפט המחוזי תל אביב יפו אשר ניתנה לפני מספר חודשים. במסגרת אותה החלטה, נדונה סוגית ההכרה בהליך שהתנהל באוסטרליה, כ"הליך זר עיקרי" על פי החוק. ההליך באוסטרליה עסק בעיזבונו של מנוח אשר עבר להתגורר בישראל טרם פטירתו, והועלתה טענה כי מטעם זה, מרכז ענייניו של המנוח עובר לפטירתו היה בישראל, ולא באוסטרליה; וממילא לא ניתן לקבוע כי מרכז ענייניו של העיזבון הינו באוסטרליה, כנדרש לצורך הכרה בהליך כ"הליך זר עיקרי". כב' סגן הנשיא, השופט חגי ברנר, דחה את הטענה, וכך קבע:
"במקרה דנן, אין חולק כי עסקיו של המנוח נוהלו מאז ומעולם באוסטרליה, בטרם עזב אותה בחודש ינואר 2013, ועבר להתגורר בישראל (לטענת המבקשים, מדובר בהמלטות מנושיו בעקבות קריסתן הצפוייה של החברות שבבעלותו). אין גם חולק כי חובותיו הפסוקים של המנוח כלפי החברות שבפירוק נוצרו כולם באוסטרליה, וכי קריסת החברות שבפירוק התרחשה באוסטרליה, בשל חובות מס כלפי רשויות המס באוסטרליה. נושיו של החייב נמצאים כולם באוסטרליה. אין איפוא ספק שבמובן הכלכלי, מרכז ענייניו של המנוח היה ונותר באוסטרליה. לא ידוע על עסקים כלשהם שניהל בישראל, ולא בכדי, שכן המנוח נפטר בחלוף שנתיים בלבד מיום הגיעו לישראל. אכן, הסיפא לסעיף 293 קובעת כי יראו את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אך לכלל זה ישנו חריג, אשר חל אם וכאשר 'הוכח אחרת'.