21. ומה לגבי הסעד הנוסף שהתבקש על ידי המבקש, הוא הסעד של צו עיכוב יציאה מן הארץ (אשר ניתן באופן ארעי ביום 21.4.2021)? דומה כי מלבד סוגית עצם ההכרה בהליך התלוי ועומד ברוסיה כ"הליך זר עיקרי", זהו סלע המחלוקת המרכזי בין הצדדים. למען הסדר הטוב אציין תחילה, כי אין חולק על עצם סמכותו של בית המשפט ליתן סעד של צו עיכוב יציאה מן הארץ במסגרת הכרה בהליך זר לפי החוק (וראו לעניין זה, סעיף 302(ב)(1), (4) בצירוף סעיף 284 לחוק).
22. אכן, דומה כי נסיבות המקרה שלפניי אינן שגרתיות כלל ועיקר, וזאת בין היתר בשים לב להיקף הסכומים עליהם מדובר. נזכיר בהקשר זה, כי היקף חובותיו של המשיב במסגרת הליך חדלות הפירעון ברוסיה, עומד על סכום עצום של כ-115 מיליון דולר ארה"ב. בסכום זה יש משום אינדיקציה לאינטרסים העומדים על הכף, לרבות בכל הנוגע לטענות המבקש בדבר הברחת נכסים לכאורה בהיקף ממשי ביותר, ותוך ביצוע פעולות חובקות עולם. ככל שאכן יש צדק, ולו חלקי, בטענות אלה של המבקש - ואיני מביע כל דעה בשאלה זו, הצפויה להתברר ולהיחקר ככל שההליך ברוסיה ימשיך להתנהל - הרי שבהחלט ניתן להבין את החשש המועלה על ידי המבקש מכך שהמשיב יבחר שלא לחזור לישראל (השוו לעניין זה, רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי, פיסקה 20 (30.4.2017)). על רקע האמור, דומני כי בהחלט יש לומר שמתקיימים התנאים למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, כמפורט בסעיף 284 לחוק (למען שלמות התמונה אציין שהמשיב לא טען כי הוא "תושב חוץ", וכי מטעם זה חלים התנאים המחמירים יותר למתן צו עיכוב יציאה מהארץ, כמפורט בסיפא של סעיף 284(א) לחוק).
מן העבר השני, קיימים שיקולים ה"מושכים" לעבר מתן אפשרות למשיב לצאת מן הארץ, ולו באופן מבוקר לצרוך עבודתו, ותוך מתן ערבויות הולמות לחזרתו ארצה. בהקשר זה אזכיר את טענת המשיב, כי עבודתו מחייבת אותו לנסיעות תכופות לאירופה, וככל שהדבר לא יתאפשר הוא צפוי להיות מפוטר (ואולם יוער כי המבקש העלה תהיות שונות בכל הנוגע להעסקתו של המשיב). כן אציין כי מן החומר שלפניי עולה כי בת זוגו, שניים מילדיו וכן הוריו - כולם מתגוררים בארץ. אכן, המשיב עלה רק בשנת 2018, וגם מאז בילה את רוב זמנו מחוץ לישראל; מה גם שפרודתו של המשיב ובן נוסף שלו, מתגוררים בקפריסין. ואולם בכל זאת, עובדה היא כי המשיב יצא מישראל וחזר אליה עשרות רבות של פעמים, ואף שהדבר היה לפני שהוגש ההליך דנן, הרי שגם לכך יש ליתן משקל מסוים. זאת ועוד: לצורך בחינת מאזן הנזקים ומאזן האינטרסים, לא ניתן להתעלם מן העובדה שבמסגרת הדין האנגלי, ניתן למשיב הפטר לאחר ביצוע חקירות על ידי שני בעלי תפקיד, שלטענת המשיב נחשבים מובילים בתחומם. מובן כי קיימת אפשרות שהחקירות בהליך האנגלי לא חשפו נכסים כאלה ואחרים של המשיב, או פעולות להברחתם. ואולם בכל זאת, העובדה שגורם מקצועי אחר בחן את הדברים, היא בעלת משקל כאשר מבקשים אנו להעריך את הסיכוי שהמבקש יצליח לאתר נכסים או הברחת נכסים על ידי המשיב.