מכל מקום, פורטו בחוות הדעת של דר' אשדות ממצאים כדלקמן: "..הלך מחשבה תקין, קוהרנטי וענייני, ללא מחשבות שווא או הפרעות בתפיסה... MMSE 21/30.. MoCa 19/30 .. ביחס לגיל ולהשכלה: ... ניקוד תקין מעל 27/30 במינימנטל... נכון להיום ובהתאם לבדיקתי, נינה סובלת משטיון (דמנציה) ככל הנראה מעורב בדרגת חומרה קלה, למרות מחלתה ולמרות הליקויים הקוגניטיביים, נינה נותרה אשה חביבה, נעימת הליכות הניחנת בבוחן מציאות ושיפוט שמורים והמודעת היטב לעצמה, לסביבתה, למצבה, לסיטואציה בה היא נמצאת, למגבלותיה, להשלכות מגבלותיה ולמחלותיה".
התרשמות עו"ס
40. התסקיר השני נכתב, באופן חריג, כאמור ע"י שתי עובדות סוציאליות. מדובר בעו"ס ותיקות ומנוסות (עמ' 13, ש' 5; עמ' 14, ש' 5), אשר פגשו את המשיבה, לבדה, בשתי הזדמנויות ואף
--- סוף עמוד 10 ---
שוחחו עמה בטלפון (עמ' 13, ש' 35-30). לעו"ס ברזון אלבאום יש היכרות מוקדמת עם המשיבה מהתסקיר הראשון שכתבה בעניינה והגישה במסגרת א"פ 14629-07-19 [פורסם בנבו].
41. עפ"י ההתרשמות של העו"ס, כאז גם היום מסוגלת המשיבה לדאוג לענייניה. כך כתבה עו"ס ברזון אלבאום בתסקיר הראשון: "...גב' אלמונית מסוגלת לדאוג לענייניה, כפי שהיה עד כה, בעזרת הבן אלמוני" (עמ' 12, ש' 24; עמ' 2 לתסקיר הראשון); וכך כתבו עורכות התסקיר בתסקיר השני: "לאור שני ביקורי בית ושתי שיחות טלפון שקיימנו עם גב' אלמונית אנו הגענו למסקנה שונה מזו של ד"ר אשדות... המסקנה שלנו מתבססת על התרשמותנו כי גב' אלמונית יודעת להביע את רצונה, מבינה את המצב בו היא נמצאת, שיתפה אותנו שנכון לעכשיו היא מעוניינת לשמור על המצב הקיים, קרי היא זאת שמחליטה על עניינה ונעזרת בבנה אלמוני כשעולה הצורך בכך. ... אנו מתרשמות שמדובר בקשישה צלולה מספיק על מנת להבין את מצבה, את החלטותיה ואת השלכותיהן".
42. בחקירה עמדו עורכות התסקיר על התרשמותן ממצבה של המשיבה ויכולתה להמשיך להתנהל באופן שהתנהלה עד היום. בעניין זה ראו דברי עו"ס ברזון אלבאום המשיבה: "...צלולה, שהיא מבינה עניין..." (עמ' 6, ש 19), ובסה"כ מסוגלת לנהל את ענייניה (עמ' 10, ש' 35), וכן דברי עו"ס דרור רייפנברג: "פה התרשמנו מאשה שלמרות גילה והקשיים שהיא עוברת מביעה עצמה בצורה ברורה וזה גם מה שכתבתנו (הטעות במקור - ס.א)" (עמ' 8, ש' 25-24).
43. בחקירתה אישרה עו"ס ברזון אלבאום, כי לא ראתה דפי חשבון של המשיבה בהתייחס למצבה הכלכלי של המשיבה אלא קיבלה את דברי המשיבה בעניין זה והביאה אותם כפי שהם (עמ' 11, ש' 3; עמ' 5-4 לתסקיר השני).