--- סוף עמוד 16 ---
המרכזית שביסוד החוק היא להעניק לעובד "רשת בטחון" לצרכי קיום ולשם מציאת מקום עבודה חדש (ע"ע (ארצי) 1267/04 זכריה נ' עזבון המנוחה ליזה קימלמן, [פורסם בנבו] בפסקה 3 לפסק דינה של השופטת ארד (31.12.2006); עניין קוקא, בפסקה 13 לפסק דינה של השופטת רוזנפלד; עניין דהן, בפסקה 23; ע"ע (ארצי) 207/08 עז-רום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' אשכנתא, [פורסם בנבו] בפסקה 71 (13.1.2012)).
מכל מקום, גם אם אחת מהתכליות של כספי הפיצויים היא לשמש כמעין תחליף פנסיוני (וראו הסתייגותו של השופט אדלר מהאופן בו מגשים חוק פיצויי פיטורים תכלית זו בפסקה 3 בעניין קוקא), לכספי הפיצויים מטרות נוספות ועניינם שונה מכספי התגמולים שנועדו לספק לעובד הסדר פנסיוני. כפי שפסק בית הדין הארצי לעבודה בעניין מלמוד, "אכן, קיימת זיקת גומלין, ולעיתים הדוקה [..] בין הזכות הפנסיונית לבין היקף הזכות לפיצויי פיטורים, אך ענייננו בהסדרים שונים הן במהותם והן בתכליתם" (ויצוין כי באותו מקרה נקבע כי למרות החרגת חוק פיצויי פיטורים מהעסקתם של מתמחים בעריכת דין, צו הרחבה 2008 חל על המתמחה כך שחובה על המעסיקה להפקיד עבורה הן את כספי התגמולים הן את כספי הפיצויים).
29. מכל האמור עולה כי התשובה לשאלה אם ניתן לראות בכספי הפיצויים כספים המיועדים למטרת קצבה היא מורכבת. חובת הפקדת כספי הפיצויים לצד כספי התגמולים בצו ההרחבה, כמו גם זכאות העובד לקבל את כספי הפיצויים בין אם התפטר ובין אם פוטר, מעניקים לכספי הפיצויים אופי פנסיוני. גם תיקון מספר 3 לחוק קופות הגמל במסגרתו שונה ייעודן של קופות הגמל ממכשיר חיסכון הוני לקצבתי חיזק את ההיבט הקצבתי בכספי הפיצויים. עם זאת, עדיין נותר ספק בדבר אפיונם של כספי הפיצויים ככספים שהם למטרת קצבה, נוכח תכליות נוספות העומדות בבסיסם וההתייחסות השונה בדין לשני סוגי הרכיבים.
30. מטעמים אלה סבור היועמ"ש כי אין לאסור לחלוטין את העברת כספי הפיצויים לנאמן, אלא יש מקום להחיל עליהם את סעיף 85(1א) רישא לפקודה, המתנה את ההעברה באישור בית המשפט (יובהר מיד כי המדובר כאן בכספי פיצויים שאינם צבורים בקרנות פנסיה ותיקות, והטעמים לכך יפורטו להלן). זאת ועוד, לשיטת היועמ"ש, תוצאה זו מוצדקת על רקע השונות הרבה במקרים בהם סוגיית מעמדם של כספי הפיצויים עשויה להתעורר. אפשרות העברת כספי הפיצויים באישור בית המשפט, בניגוד לאיסור גורף על העברתם, תותיר מקום להפעלת שיקול דעת ומרחב