5. ביום 7.6.2018 נעתר בית המשפט לבקשה בהחלטת "פיתקית" קצרה, תוך אימוץ הצעת הכנ"ר לפיה על מנת שלא יאבדו זכויות החייב עקב משיכת הכספים, הם ייפּדו בשלב זה חלף מימושם (במסגרת ההליך שלפנינו הובהר כי משמעות הדברים היא שהחייב יוכל להעביר לקופת הכינוס סכום לפדיון הכספים שיגולם במסגרת הצעתו לתכנית פירעון לצורך הפטר). על החלטה זו הוגש הערעור שלפנינו, בגדרו שבו וחזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם.
6. לאחר שהוגשו סיכומים, המערערת ביקשה לקבל את עמדת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: הממונה) ועקב כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) על התייצבותו בהליך מכוח סמכותו לפי סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]. בהודעתו מיום 6.12.2019 הביע היועמ"ש את עמדתו ולפיה, בנסיבות המקרה דנן, לא היה מקום לאפשר את העברת כספי הפיצויים שנצברו לזכות החייב לקופת הכינוס, מכיוון שהם חוסים תחת סעיף 85(1א) סיפא לפקודה. עוד צוין כי עמדה זו משקפת את עמדתם העדכנית של הכנ"ר ושל הממונה (פסקה 13 לעמדת היועמ"ש), וכך הובהר גם במהלך הדיון בעל-פה שהתקיים לפנינו. נאמר כבר עתה כי נוכח הסכמת הצדדים בדבר תוצאתו האופרטיבית של ההליך, דין הערעור להתקבל, כך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי המורה על פדיון הכספים מבוטלת. פסק דיננו ניתן אם כן בשל השלכות הרוחב של הסוגיה ועל מנת להעמיד הלכה על מכונה (בנסיבות אלה איני מוצא להידרש לשאלה אם דרך ההשגה על החלטתו של בית המשפט המחוזי היא בדרך של ערעור בזכות או שמא היה על המערערת להגיש בקשת רשות ערעור (השוו לע"א 1057/18 עברון נ' ורדי, [פורסם
--- סוף עמוד 6 ---
בנבו] בפסקה 8 (23.1.2019) (להלן: עניין עברון)), ויצוין כי גם הצדדים להליך לא טענו בנושא).
המסגרת הנורמטיבית
7. ככלל, עם ההכרזה על אדם כפושט רגל, כלל נכסיו מוקנים לנאמן והם ניתנים לחלוקה בין נושיו (סעיף 42 לפקודה). המונחים "נכסים" ו"נכסי פושט רגל" הוגדרו בסעיף 1 לפקודה, וסעיף 85(1) שעניינו בנכסים הניתנים לחלוקה הוסיף וקבע כי נכסי פושט רגל יכללו "כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו" (ראו גם ע"א 7114/09 בן עמי נ' רבין, [פורסם בנבו] בפסקה 4 (9.5.2012) (להלן: עניין בן עמי)).
8. עניינו של סעיף 85(1א) לפקודה בכספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל, והוא מהווה חריג לכלל לפיו הנאמן רשאי לממש את נכסי החייב אף ללא קבלת אישור מבית המשפט (עניין בן עמי, בפסקה 4). נשוב ונזכיר את לשונו: