18. לאחר שעמדנו על מכשירי החיסכון בשוק הפנסיוני, נרחיב את היריעה לגבי כספי הפיצויים הצבורים בהם. למען הנוחות, נייחד מעתה את השימוש במונח "קופות גמל" ל"קופות גמל לקצבה" כך שיכלול גם את קרנות הפנסיה ו"ביטוחי המנהלים" (שאושרו כאמור כקופת גמל לקצבה).
כספי פיצויים הצבורים בקופות הגמל
19. כפי שנלמד מהודעת היועמ"ש, במהלך השנים חלו תמורות ביחס לחובת הפקדת פיצויי פיטורים לעובדים. במקור, החובה לשלם פיצויי פיטורים נקבעה בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים). החוק מבחין בין סיום עבודה מחמת פיטורים לבין סיום עבודה בשל התפטרות, במובן זה שעובד שפוטר מעבודתו זכאי ככלל לפיצויי פיטורים בעוד שעובד שהתפטר לא זכאי לפיצויים אלא בנסיבות מסוימות (סעיף 1). לצד זאת, החוק מאפשר הפקדת סכומים בגין פיצויי פיטורים לטובת העובד בחיסכון כגון קופות גמל או קרן פנסיה (סעיף 14), בהתאם להסכם הקיבוצי החל באותו מקרה (סעיף 20), או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובסכום שאושר (סעיף 21, וראו גם מנחם גולדברג "פיצויי פיטורים לזכאים לפנסיה מכוח חוק או למבוטחים במערכת פנסיונית או בקופת גמל" עיוני משפט ט 569, 570-569 (1983)). במקרים אלה, הכספים ששולמו לעובד לא נחשבים לחלק מנכסי המעסיק והם אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול (סעיף 26 לחוק).
--- סוף עמוד 12 ---
20. כאמור לעיל, צו הרחבה 2008 החיל לראשונה בישראל חובת ביטוח פנסיוני לגבי כלל העובדים במשק. בצד החובה להפקיד כספים לעובד עבור ביטוח פנסיוני, הורחבה גם החובה שנקבעה בהסכם הקיבוצי להפקיד כספים לצורך פיצויי פיטורים בשיעורים מסוימים. בנוסף, צו הרחבה 2011 קבע כי כספי הפיצויים שהופקדו עבור העובד יבואו במקום פיצויי הפיטורים הקבועים בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים בגין השכר, הרכיבים והתקופות שהופרשו בגינם, וכי מעסיק לא יוכל לדרוש את הכספים אלא אם זכותו של העובד לפיצויים נשללה בפסק דין או אם העובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו הזכאות לקבלם בשל אירוע מזכה (מוות, נכות או פרישה, וראו סעיפים 8-7 לצו הרחבה 2011).
21. כך, כאמור בהודעת היועמ"ש, החל משנת 2008 מעסיקים נדרשים להפקיד לטובת עובדיהם כספים לטובת פיצויי פיטורים, זאת לצד כספי הביטוח הפנסיוני, הם כספי התגמולים. כמו כן, הזכאות לכספי הפיצויים קמה עם סיום עבודתו של העובד, בין אם התפטר ובין אם פוטר, וזאת כל עוד לא משך את כספי התגמולים ובכפוף לחריגים שבהתקיימם נשללת הזכאות לפיצויי פיטורים. יובהר כי שיעור הפרשת כספי פיצויי פיטורים לפי צו הרחבה 2011 עומד, החל משנת 2014, על לפחות 6% משכר העובד. עובד שפוטר והופרש לו השיעור המינימלי יהיה זכאי להשלמת פיצויי פיטורים מהמעסיק לפי חוק פיצויי פיטורים בשיעור של 2.33% משכרו (ההפרש בין 6% ל-8.33%, השיעור שמכסה את ההפקדות בגין פיצויי פיטורים באופן מלא, ראו סעיף 9 לצו הרחבה 2011 וכן צו הרחבה 2016).