ראו גם ת/103 ות/104 חשבון עבור חודש 12/09. סך של 220,000 ₪ אושר לסינים (אחרי התשלום לגשר חסון), ממנו הופחתו 44,000 ₪ (20%). הסינים אמורים היו לקבל 176,000 ש"ח. השיק הוצא על סך 220,000 ₪ (ת/105 חשבונית מספר 131 של א.א.נ. חשמל בע"מ).
324. טרם בחינת השאלות המשפטיות העולות מאופן זה של העסקת הסינים, אבהיר, כי טענת המאשימה, לפיה הכלילה גן-רווה את החשבוניות בגין העסקת הסינים בספרי הנהלת החשבונות שלה, כאמור בסעיפים 8(ב) ו- 10 לאישום זה, לא הוכחה.
כרטסות הנהלת החשבונות של גן-רווה לא התקבלו כראיה, מנהלי ורואי החשבון של גן-רווה לא זומנו לעדות, ולא הוגש חומר חשבונאי אחר ממנו ניתן ללמוד כי גן-רווה דרשה את הוצאות החשבוניות הללו. הוגשו על ידי המאשימה מאזני בוחן ודו"חות כספיים של גן-רווה לשנים הרלוונטיות, חלקם כצרופות להודעת בלולו מיום 24.10.12 (ת/1252), חלקם באמצעות החוקרת נעמי ברכה (מתוך ת/583), והיתר בהסכמה ביום 30.7.18 באמצעות עדים טכניים (ת/1826, ת/1828,
--- סוף עמוד 117 ---
ת/1893). אולם אלה מתייחסים באופן כללי לתשלומים עבור כוח-אדם, ולא ניתן לחלץ מהם את זהות מקבל התשלום.
לכן, לא ניתן לקבוע כממצא כי חשבוניות א.א.נ. חשמל, שהוצאו עבור עבודת הסינים, נדרשו כהוצאה, למרות שסביר להניח כי כך היה. בנוסף, הנאשמים, בפרט בלולו, לא נחקרו במשטרה או בבית המשפט בשאלת דרישת ההוצאות הללו על ידי גן-רווה, ובתשובתם לאישום בעניין זה, כפרו כפירה כללית.
על כן, הדיון יתייחס רק ליצירת מנגנון הוצאת החשבוניות על ידי נפתלי פרץ, ורכישתן על ידי גן-רווה, כאמור בסעיפים 7 ו-11 לאישום.
היטל על העסקת עובדים זרים
325. החוק להבראה כלכלית משית בפרק י׳, על מעסיקו של עובד זר, היטל בסך 15% משכר העובד (במקרה של עובדי בניין). חובת תשלום ההיטל חלה רק על "הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה", היינו, הכנסה מהשתכרות או רווח מעבודה.
326. לטענת המאשימה, גן-רווה הייתה המעסיקה של הפועלים הסינים. היא פיקחה עליהם, קבעה את שכרם, שילמה להם מידי חודש וסיפקה להם את חומרי הבניה, באמצעות פינס ודנן. לפיכך, היא חייבת בתשלום ההיטל (פרוטוקול עמוד 4959).
איני מקבלת טענה זו, לאחר שלא שוכנעתי כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין הפועלים הסינים לבין גן-רווה. המבחנים שנקבעו בפסיקה לקיומם של יחסי עובד-מעביד, הם: מבחן השליטה, במסגרתו נבדקת הזכות של המעסיק לפקח על עבודתו של העובד והאם הוא סר למרותו, מקבל ממנו הוראות ומציית לו; מבחן ההשתלבות, לפיו המועסק משתלב כחלק ממערך אירגוני של מפעל קיים מחד (הפן החיובי של המבחן), ואין לו עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני מאידך (הפן השלילי של המבחן); מבחן הקשר האישי הבודק האם המועסק נדרש אישית לביצוע העבודה, או שמא ניתן להסתפק במחליף תחתיו. בהיעדר קשר אישי כזה, אין מדובר בעובד; מבחנים נוספים כגון מבחן אספקת החומרים והכלים על ידי המעסיק, הכוח לשכור או לפטר עובד, צורת תשלום השכר ואופן הרישום במוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה. איזון בין המבחנים השונים מכריע בשאלת התקיימות יחסי עובד-מעביד (ראו בג"ץ 1898/06 משרד הפנים נ' בית הדין הארצי לעבודה י-ם (נבו 24.3.2008), בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(4) 628 (1996), ע"א 5378/90 התאגדות לתרבות גופנית, הפועל טבריה נ' פקיד השומה טבריה, פ''ד מח(2) 416 (1994).