ומכאן שגם התבטאויות שהן "צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם" (עניין אריאל, פסקה 10), נדחות מפני יוקרתו המקצועית של פרס ישראל והפגיעה בחופש הביטוי.
16. בית המשפט חזר והדגיש בעניין שטרנהל כי להתבטאויות של מועמדים לפרס ישראל בנושאים שאינם נוגעים לתחום המקצועי שבגינו הם זוכים בפרס, אין מקום במערך השיקולים שעל ועדות הפרס לשקול, וכפי שאמר המשורר, "אז למה לי פוליטיקה עכשיו"? למדינת ישראל, כמדינה שמעודדת מצוינות בתחומי המדע והטכנולוגיה, יש אינטרס מובהק להפריד בין דעות פוליטיות וחברתיות כאלה ואחרות של המועמד, לבין הערכה אקדמית של יכולותיו המקצועיות ותרומתו המקצועית בתחומו. זו הסיבה בגינה ועדות מומחים מהשורה הראשונה בתחום הרלוונטי הן שממליצות על המועמד לפרס וכאמור, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של פרסי ישראל, ששר חינוך לא אישר המלצה של ועדת שופטים מקצועית.
עניינו של פרופ' גולדרייך על רקע הפסיקה דלעיל
17. הפסיקה הכירה בכך שאין "לשלול באופן מוחלט את האפשרות כי תהיינה התבטאויות שנשמעו מפי מועמד לפרס ואשר חומרתן כה חריפה וכה קיצונית, עד כי יהא זה בלתי ראוי ובלתי סביר להתעלם מהן ולשקול אך את זכויותיו המקצועיות של אותו מועמד" (עניין שטרנהל, בפסקה 10).
מהם אותם מקרים חריגים וקיצוניים? ככל שאנו נדרשים ליתן בהם סימנים, נביא לדוגמה מועמד שמעל ראשו תלוי כתב אישום על מעשים פליליים חמורים, או מעשים והתבטאויות מאלו המפורטים בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, על פי הפסיקה שפירשה ויישמה חוק זה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל (וראו עניין שטרנהל, בפסקה 10).
18. לנוכח הוראות חוק החרם, היועץ המשפטי לממשלה סבר כי עקרונית, קריאה לחרם יכולה להיכנס בגדר המקרים הקיצוניים והחריגים שבהם ניתן להתחשב בשיקול "חיצוני" לשיקולים המקצועיים. אך זאת, בהתחשב במכלול נסיבות המקרה – חומרת הדברים, עדכניותם, תכיפותם וכיו"ב.
שר החינוך השתית את החלטתו על הפרסומים הבאים (חלקם הובאו לידיעתו רק לאחר החלטתו לדחות את החלטת ועדת השופטים):
(-) מכתב משנת 2005 – מכתב לעיתון ה"גרדיאן" הבריטי, שעליו חתומים מספר אנשי אקדמיה, שם נטען כי אוניברסיטת אריאל מנוגדת לחוק הבינלאומי. במכתב זה יש תמיכה בקריאה לחרם של ארגון אקדמאי בריטי על אוניברסיטת בר אילן בשל שיתוף הפעולה שלה עם אוניברסיטת אריאל.