11. אשר על כן, משנמצא כי לא נשקלו השיקולים המתאימים על-ידי שר החינוך, אציע לחברַי כי לא נחליט אנחנו במקומו על הזכייה בפרס ישראל, לשבט או לחסד, וכי נשיב את העניין אל שרת החינוך, על מנת שתשקול את הסוגיה כדבעי ותחליט כהלכה.
ש ו פ ט
השופטת י' וילנר:
1. עיינתי בחווֹת הדעת של חבריי, השופטים י' עמית ונ' סולברג, ואני מצטרפת לעמדתם כי החלטת שר החינוך לדחות את המלצת ועדת השופטים להעניק לפרופ' גולדרייך את פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב – אינה יכולה לעמוד ויש להורות על ביטולה. באשר לתוצאה האופרטיבית של ביטול החלטת השר, שלגביה נחלקו חבריי, ראיתי להצטרף לחוות דעתו של חברי, השופט נ' סולברג. אבאר להלן את נימוקיי לכך.
2. כפי שציינו חבריי בהרחבה, לא אחת עמד בית משפט זה על שיקול הדעת הרחב הנתון לחברי ועדת פרס ישראל בתחום מקצועי זה או אחר, וכפועל יוצא מכך – אף על הצמצום המתחייב בשיקול דעתו של שר החינוך בהחלטה אם לאשר את המלצות הוועדה, אם לדחותן. בתוך כך, נקבע כי נקודת המוצא היא שחברי ועדת הפרס הם אנשי מקצוע המומחים בתחומם, ולכן אוחזים ביתרון ניכר, כמעט מכריע, בכל הנוגע לבחירת המועמד הראוי ביותר לקבלת פרס ישראל בשל כישוריו, תרומתו והישגיו המקצועיים. על רקע זה, הוטעם כי "בכל הנוגע למהות השיקולים שעל יסודם מחליטה ועדת שופטים להעניק את פרס ישראל בתחום פלוני לפלוני, נתונה לוועדה אוטונומיה מוחלטת, ואין שר החינוך רשאי להתערב בהכרעתה ובשיקולים שעליהם ביססה הוועדה את החלטתה" (ראו: בג"ץ 2769/04 יהלום נ' שרת החינוך והתרבות, פ"ד נח(4) 823, 838 (2004); ההדגשה הוספה, י.ו.; וכן ראו: סעיף א לתקנון פרס ישראל). בהתאם לכך, נקבע עוד כי הסמכות הנתונה לשר החינוך ביחס להחלטות הוועדה תחומה אך לפיקוח על פגמים דיוניים-ארגוניים, כגון פגמים שנפלו בקיום הוראות התקנון, מבחני התקינות המינהלית, כללי ההימנעות מניגוד עניינים וכיוצא באלה (ראו: עניין יהלום, שם).
3. כמו כן, הודגש כי ככלל, אין מקום לשלול את הזכייה בפרס ישראל מאדם אשר נמצא ראוי לו מחמת עשייתו המקצועית, אך בשל התבטאויות שנויות במחלוקת שאינן נוגעות לעשייתו זו. זאת, הן מאחר שהתבטאויות מעין אלה חורגות מן המסגרת המקצועית העומדת לבחינתה של ועדת הפרס, והן מחמת החשש לפגיעה בחופש הביטוי של מועמדים לפרס ישראל – הכולל גם את זכותם להביע עמדות חריגות ואף מכעיסות בעיני הציבור או חלקים ממנו (ראו: בג"ץ 2454/08 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' שרת החינוך, פסקה 10 (17.4.2008) (להלן: עניין פורום משפטי); וכן ראו: בג"ץ 1977/20 האגודה למען הלהט"ב בישראל ("האגודה לשמירת זכויות הפרט") נ' שר החינוך, פסקאות 11-9 (26.4.2020)).