פסקי דין

בג"ץ 2199/21 ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה, חקר מדעי המחשב נ' שר החינוך - חלק 22

12 אוגוסט 2021
הדפסה

הנה כי כן, הקורא בהחלטת שר החינוך עשוי לטעות ולחשוב כי חרף פסיקותיו המפורשות של בית משפט זה, שיקולים חברתיים-ערכיים אשר עניינם ב"תרומה למדינת ישראל", כלשון השר, משמשים כחלק בלתי נפרד מן השיקולים אשר יש לבחון בטרם הכרזה על הזוכה בפרס. זאת, אף תוך מתן משקל שווה ערך (אם לא למעלה מכך) לשיקולים "חיצוניים" אלה, לצד השיקולים המקצועיים הנבחנים על-ידי חברי ועדת הפרס. בתוך כך, אף הרחיב שר החינוך את שיקול הדעת הנתון לו בפיקוח על החלטות הוועדה, ואשר צומצם בפסיקה לכדי פגמים דיוניים-ארגוניים בלבד, ולמעשה הפך עצמו לגורם נוסף השוקל באופן מובחן, לעתים דה-נובו ממש, את עמידתו של מועמד לפרס ב"תנאי התרומה למדינת ישראל".

7. נוכח כל האמור, אני מסכימה לעמדת חברי, השופט נ' סולברג, כי החלטת שר החינוך ניתנה תוך מתן משקל יתר לשיקולים אשר על-פי פסיקתו של בית משפט זה, יש לשמרם אך למקרים חריגים ונדירים במיוחד. לפיכך, ברי כי יש לבטל את החלטת השר לדחות את המלצת ועדת הפרס.

8. ואולם, בביטול החלטת השר לא די, ועלינו להוסיף ולבחון מה תהא תוצאתו האופרטיבית של ביטול ההחלטה האמורה. בסוגיה זו נחלקו חבריי, כאשר השופט עמית סבור כי עלינו להכריז על פרופ' גולדרייך כזוכה בפרס לשנת תשפ"א; ואילו השופט סולברג גורס כי עלינו להשיב את ההכרעה בנדון לשרת החינוך על מנת שתשוב ותשקול את המלצת ועדת הפרס, זאת לאור אמות המידה שהותוו בפסיקת בית המשפט. במחלוקת זו, כפי שציינתי לעיל, אני מצטרפת לעמדתו של חברי, השופט נ' סולברג.

9. כלל ידוע הוא כי נקודת המוצא בהפעלת ביקורת שיפוטית על החלטותיהן של רשויות המינהל היא כי בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתו של הגורם המינהלי המוסמך בשיקול דעתו שלו, וכי על ההתערבות השיפוטית בכגון דא להיעשות באיפוק ותוך כיבוד חלוקת התפקידים בין רשויות השלטון. כלל זה משליך אף על ההכרעה במקרים שבהם לא די בקביעה כי החלטת הרשות המינהלית בטלה בשל פגמים שנפלו בה או בהליך קבלתה, אלא יש צורך לקבל החלטה חדשה תחתיה. במקרים אלו, עומדות בפני בית המשפט שתי חלופות אפשריות – האחת, לקבל החלטה חדשה במקום זו שבוטלה, והשנייה, להשיב את העניין לרשות המינהלית על מנת שזו תקבל החלטה חדשה בהתאם להנחיות שבפסק הדין אשר הורה על ביטול ההחלטה המקורית. אני סבורה כי ככלל, ראוי לו לבית המשפט להעדיף את אפשרות הפעולה השנייה, שהגיונה בצדה, ולהשיב את הדיון בסוגיה הנדונה אל הרשות המינהלית המוסמכת לשם מתן החלטה מחודשת, זאת הפעם בשים לב להוראות שניתנו בפסק הדין המבטל את ההחלטה המקורית. יפים לעניין זה דבריה של פרופ' ברק-ארז:

עמוד הקודם1...2122
2324עמוד הבא