"קורפוס הפסיקה שנצטבר בנושא פרס ישראל עומד לפנינו: על עצמאות שיקול הדעת המקצועי של חברי ועדת השופטים – אין חולק. על אופיו המקצועי הטהור של הפרס שעליו יוקרתו והמוניטין שלו – אין חולק. על כך שככלל, לצורך הענקת הפרס אין רלוונטיות להתבטאויות 'פרטיות' חוץ-מקצועיות של הזוכה בפרס – אין חולק".
11. מבלי להתיימר להקיף את הפסיקה בנושא, אפנה לפסקי הדין הבאים, שכל אחד מהם משקף מחלוקת ציבורית שהתעוררה בעקבות ההכרזה על זוכה הפרס, ובכל אחד מהם נדחתה העתירה:
(-) עניין עמוס עוז (בג"ץ 1933/98 הנדל נ' שר החינוך, התרבות והספורט (25.3.1998)) – שם נטען כי הסופר עמוס עוז אינו ראוי לקבלת פרס ישראל לספרות ולשירה בשל מאמר שפרסם, שלטענת העותר היה בו "משום פגיעה קשה בציבור רחב";
(-) עניין שולמית אלוני (בג"ץ 2348/00 סיעת המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית בארץ ישראל נ' שר החינוך (23.4.2000)) – שם נטען כי גב' שולמית אלוני אינה ראויה לקבלת פרס ישראל על מפעל חיים;
(-) עניין יגאל תומרקין (בג"ץ 2769/04 יהלום נ' שרת החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נח(4) 823 (2004) (להלן: עניין תומרקין)) – שם נטען כי האמן יגאל תומרקין אינו ראוי לקבלת פרס ישראל בתחום הפיסול, בין היתר, בשל שורת התבטאויות שבהן הביע טינה ובוז כלפי הציבור הדתי והחרדי;
(-) עניין פרופ' שטרנהל (בג"ץ 2454/08 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' שרת החינוך (17.4.2008) (להלן: עניין שטרנהל)) – שם נטען כי פרופ' זאב שטרנהל אינו ראוי לקבלת פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, בשל שורת התבטאויות נגד התיישבות יהודית ביהודה ושומרון.
(-) עניין הרב אריאל (בג"ץ 1977/20 האגודה למען הלהט"ב בישראל ("האגודה לשמירת זכויות הפרט") נ' שר החינוך (26.4.2020) (להלן: עניין אריאל)) – שם נטען כנגד זכייתו של הרב יעקב אריאל בפרס ישראל בתחום הספרות התורנית בשל שורת התבטאויות כנגד קהילת הלהט"ב;
(-) עניין פרופ' ניצה בן-דב (בג"ץ 2056/21 פדבה נ' שר החינוך (25.3.2021)) – שם נטען כנגד זכייתה של פרופ' בן דב בפרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית, בין היתר בשל טענות העותר להתעמרות והוצאת לשון הרע על ידה.
חריג לפסיקה דלעיל אנו מוצאים בעניין שניצר (בג"ץ 2205/97 מאסלה נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נא(1) 233 (1997)), שם הורה בית המשפט על החזרת העניין לוועדת השופטים. נציין כי הפסיקה המאוחרת לעניין שניצר – שהיה פסק הדין הראשון בשרשרת פסקי הדין בעניין פרס ישראל – חזרה והבחינה בין פסק הדין לבין המקרים שנדונו לאחריו. אין חולק כי מדובר בפסק דין חריג ויוצא דופן שעליו נמתחה בשעתו ביקורת (דניאל פרידמן "שפיטות החלטות בעניין פרס ישראל" המשפט ה 181 (התשס"ה); מאיר הופמן "שפיטות החלטות בעניין פרס ישראל – עד מתי?" המשפט ח 557 (התשס"ג)).