70. ערים אנו לכך שהמבקש ביקש להציג את חוות דעת של ד"ר רעיה ליבוביץ. אולם ראשית חוות דעת זו לא עסקה במבקש וכלל לא אפשרנו הגשתה. יצויין כי בכל מקרה זאת עיון בחוות דעתה מעלה כי עוסקת היא רק בנוגע לנטילת החיסון ולא מתייחסת כלל לבדיקת הקורונה ותוך שהיא מציינת כי: "נכון ל7.3.21 לא הוכח כי נטילת החיסון כנגד קוביד של פייזר. מונעת העברת נגיף
--- סוף עמוד 14 ---
קוביד 19... מהאדם המחוסן לאדם אחר..... נכון ל-7.3.21 לא הוכח כי החיסון תורם להתפתחות "חסינות עדר", קרי שנטילתו על ידי פרט אחד אוכלוסייה תורמת להגנה של פרט אחר מפני הנגיף". אולם שעה שתיק זה אינו עוסק בדרישת המשיבה מהמבקש להתחסן אלא בדרישת המשיבה לעבור בדיקת קורונה, נראה כי החוות דעת אינה רלוונטית למחלוקות נשוא תיק זה. מעבר לאמור, מדובר על מומחית בתחום האונקולוגיה ולא בתחום בריאות הציבור, משכך המשקל שמצאנו לתת לחוות דעת זו הינו נמוך.
71. משכך, שוכנענו כי החלטת המשיבה בנסיבות העניין כמפורט לעיל, היא החלטה מידתית וסבירה, במיוחד שעה שהמשיבה אף אפשרה למבקש מספר חלופות על מנת לאפשר את המשך עבודתו. החלטת המשיבה אינה מונעת מהמבקש המסרב להתחסן לעבוד. המבקש רשאי להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות וגם משסרב המבקש להציג בדיקת קורונה שלילית ונוכח בהעדר אפשרות להעסיקו נוכח המפורט לעיל, אפשרה המשיבה למבקש לנצל את ימי חופשתו הצבורים, תוך שהוצאה למבקש חלופה נוספת של יציאה בהסכמה לחופשה ללא תשלום, תוך קבלת דמי אבטלה.
72. לאחר שבחנו את הזכויות המתנגשות שוכנענו כי חשש המשיבה ונזקיה גוברים על אלו של המבקש, במיוחד נוכח הסיכון להדבקה של עובדים נוספים במצב של ביצוע עבודה ברכב משוריין ללא חלונות ונוכח דרישת הלקוחות והיות חלק מהם בעלי אוכלוסייה בסיכון גבוה ונוכח דרישת המשטרה. שוכנענו לכאורה כי בנסיבות אלו, זכות המשיבה גוברת על זכות המבקשת בשלב זה של הדיון. זכויות העובדים והאוכלוסייה של הגופים עמם עובדת המשיבה אינה פחותה מזכויות המבקש, מדובר על זכויות של פרטים רבים שלא ניתן להתעלם מהם וממחויבות המשיבה לדאוג לשלומם ולבריאותם של ציבור זה, לרבות כלל עובדיה ולקוחותיה.
73. יתרה מזאת, ככל שבמסגרת ההליך העיקרי יתברר שהחלטת המשיבה התקבלה שלא כדין או שנפל בה פגם מסוג כלשהו, נזקו של המבקש ניתן לפיצוי כספי.
סוף דבר
74. כפי שציינה חברתי השופטת קליימן אכן "משתוללת בחוץ מגיפה אשר איש לא צפה או שיער כי תפקוד אותנו ולתקופה כה ארוכה. עם זאת, כדברי כבוד השופט סולברג בבג"ץ 1308/17 עיריית סלואד נ' הכנסת, [פורסם בנבו] ניתן ביום 9.6.20 - "התמודדות עם מציאות חריגה, מחייבת נקיטה בצעדים חריגים, גם על חשבונן של זכויות חוקתיות... נסיבות חריגות, לא יכולות להיבחן במשקפי הדין ה'רגיל'. ההתמודדות עמן, כאשר השעה צריכה לכך, מחייבת סטייה מן המתוקן והמקובל; אכן, זה לא נחמד ונעים: לא בדרך המלך נלך...".