32. משפרשנו את תכליות ההוראות בדבר הגנה על התחרות, נפנה כעת לבחון את הוראות חוק תובענות ייצוגיות ככלי להגנה על התחרות.
חוק תובענות ייצוגיות ודיני התחרות
33. חוק תובענות ייצוגיות שנחקק בשנת 2006 הוא חוק מסגרת שנועד לקבוע כללים אחידים להגשה וניהול תובענות ייצוגיות. חוק תובענות ייצוגיות לא הביא לעולם את מוסד התובענות הייצוגיות, שכן גם לפני חקיקתו ניתן היה למצוא הסדרים בדבר הגשת וניהול תובענות ייצוגיות בעניינים מוגדרים. כך נקבעו הוראות בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988 (בטרם שונה שמו), בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תובענות אזרחיות), התשנ"ב-1992, בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996 ועוד. בתי המשפט אף עשו שימוש בתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כעוגן לניהול הליך ייצוגי, עד שבית המשפט העליון ביטל אפשרות זאת וקרא למחוקק להסדיר את מוסד התובענה הייצוגית בחקיקה (דנ"א 5161/03 א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(2) 196 (2005)).
34. התובענה הייצוגית היא כלי דיוני מיוחד שבאמצעותו יכול תובע מייצג להביא את עניינם של חברי קבוצה רבים, שלא ייפו את כוחו לכך, ושאינם משתתפים פעילים בהליך, להכרעה שיפוטית (ראו על מוסד התובענה הייצוגית הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ה-2005 ה"ח 93 (תשס"ה); סעיף 1 לחוק; ע"א 5378/11 פרנק נ' אולסייל, פסקה 34 (22/9/2014); רע"א 8332/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 289 (2001); בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר, פסקה 10 (22/11/2012)).
התובענה הייצוגית מהווה מכשיר דיוני לאיחוד תובענות של חברי הקבוצה, וקובעת הסדרים לדיון בעילות של כלל חברי הקבוצה, וכלשונו של בית המשפט בדנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385 (2003): "התובענה הייצוגית אינה אלא מכשיר דיוני לצירוף תביעות אישיות עוד ועוד להליך אחד ויחיד" (שם, פסקה 22) (ראו גם רע"א 7028/00 אי.בי.אי ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ ואח' נ' אלסינט בע"מ, פסקה 16 (14/12/2006); בג"צ 2171/06 כהן נ' יו"ר הכנסת, פסקה 24 (29/08/2011); רע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ, פסקה כא (06/09/2017)).
35. עם זאת, מוסד התובענה הייצוגית אינו מכשיר דיוני "רגיל". מדובר בכלי דיוני מיוחד, רב עוצמה, שיש בו כדי לקדם תכליות רבות ומגוונות (ראו דברי ההסבר בהצעת החוק, ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 234, עמ' 256, דנ"א 5712/01 הנ"ל פסקה 23). התובענה הייצוגית נועדה לקדם הן את האינטרס הפרטי של חברי הקבוצה, והן את האינטרס הציבורי (ראו א' פלינט, ח' ויניצקי, תובענות ייצוגיות, 65 (2017); ע"א 10085/08 תנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' עזבון המנוח תופיק ראבי, פסקה 21 (4/12/2011); ע"א 5045/03 רייכרט נ' יורשי שמש ז"ל, פ"ד סב(2) 437 (2007)).