בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"צ 14562-04-18 אשל ואח' נ' Qualcomm Incorporated ואח'
לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא
המבקשים
1. אסתי לנדאו
2. דורון אשל
ע"י עו"ד ע' מנור
נגד
המשיבות 1. Qualcomm Incorporated
2. קוואלקום ישראל בע"מ
ע"י עו"ד ג' ארדינסט
החלטה
1. המשיבה 1, Qualcomm Incorporated, היא חברה זרה שמקום מושבה בסן דייגו שבארצות הברית. המשיבה עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירה של רכיבים המשמשים לתקשורת אלחוטית, ובהם שבבי מודם המשמשים לתקשורת בטלפונים סלולריים. קוואלקום מחזיקה גם בפטנטים רבים לרכיבים והתקנים בתחום התקשורת, ומספקת את מוצריה ונותנת רישיונות שימוש בפטנטים לחברות תקשורת אלחוטית רבות, ובהן לחברות העוסקות בייצור ומכירת טלפונים סלולריים כמו "אפל" ו"סמסונג".
2. בבקשה לאישור הגשת תובענה כייצוגית טוענים המבקשים כי קוואלקום מהווה מונופול גלובלי בתחום שבבי המודם ובפטנטים חיוניים לתקשורת אלחוטית, וכי היא מנצלת את כוחה המונופוליסטי באופן הפוגע בתחרות וגורם להעלאת מחירי הטלפונים הסלולריים ברחבי העולם, לרבות מחירי הטלפונים הנרכשים בישראל.
3. בבקשה המונחת להכרעה כעת עותרת קוואלקום להורות על סילוקה של בקשת האישור על הסף. הדיון מתמקד בשאלה האם עומדת למבקשים עילת תביעה בישראל בגין מעשים שנעשו על ידי קוואלקום מחוץ לישראל, וכנגזרת מכך, האם יש לאמץ בישראל את "דוקטרינת ההשפעות" (Effects Doctrine), המאפשרת החלה אקסטריטוריאלית של דיני ההגנה על התחרות על מעשים שבוצעו מחוץ לישראל.
רקע
4. חברת Qualcomm Incorporated (להלן: קוואלקום) היא כאמור חברה זרה שמקום מושבה בארצות הברית. קוואלקום עוסקת בפיתוח מוצרי טכנולוגיה המשמשים בשוק הטלפונים הסלולריים, בין היתר בפיתוח וייצור שבבים למכשירים אלו. בבקשה לאישור הגשת התביעה כייצוגית נטען כי קוואלקום מייצרת שבבים המכונים שבבי מולטי מודם, המאפשרים תקשורת בין מכשירים ורשתות אלחוטיות הפועלים על פי תקני תקשורת שונים. עוד נטען כי לקוואלקום זכויות בפטנטים חיונייםSEP - Standard Essential Patents) ) הדרושים לייצור מכשירי טלפון סלולריים ושימוש בהם בהתאם לתקנים בינלאומיים מוכרים. קוואלקום, כך נטען, מעניקה רישיונות ליצרנים לשימוש בפטנטים הרשומים על שמה.
5. לטענת המבקשים, קוואלקום הפכה למונופולין עולמי בתחום ייצור השבבים ובזכויות בפטנטים החיוניים למכשירי הסלולר. נטען כי קוואלקום מנצלת את כוחה כמונופולין כדי לשמר את מעמדה. לשם כך, נוקטת קוואלקום בצעדים שונים שנועדו לפגוע בתחרות. המבקשים מפרטים בבקשת האישור שורה של צעדים בהם לטענתם נוקטת קוואלקום, ואשר יש בהם משום הפרת חובותיה שלא לפגוע בתחרות. בין היתר נטען כי ברישיונות שהעניקה קוואלקום ללקוחות לשימוש בפטנטים החיוניים נקבעו מגבלות שפגעו בתחרות. נטען כי קוואלקום פעלה בניגוד לכללי FRAND (Fair, Reasonable and Non-Discriminatory) להם התחייבה. נטען כי קוואלקום מסרבת למכור רישיונות לגורמים מסוימים העשויים להתחרות בה בשוק השבבים, גובה תגמולים גבוהים עבור השימוש ברישיונות ועבור השבבים המיוצרים על ידה ועוד.
6. בבקשה לאישור נטען כי המבקשים רכשו בישראל מכשירי טלפון סלולרי מחברות מוכרות (אפל וסמסונג). מחירם של מוצרים אלו הושפע מהתנהגותה של קוואלקום ומפגיעתה בתחרות. נטען כי פעולותיה של קוואלקום ופגיעתה בתחרות גרמו להעלאת מחירי מכשירי הטלפונים הסלולריים בכל רחבי העולם, לרבות בישראל.
7. בבקשה לאישור מבוקש כי בית המשפט יאשר הגשת תביעה כייצוגית בשמם של "כל מי שרכש בישראל שבבי מודם או מוצר שמשולב בו שבב מודם התואם לפחות טכנולוגיה אחת לגביה יש למשיבה פטנטים חיוניים, וזאת בשבע השנים האחרונות". כן מבוקש כי בגדרה של התביעה יחייב בית המשפט את קוואלקום לפצות את כל חברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מעליית המחירים האמורה.
8. ההליכים בבקשת האישור הנוכחית אינם ההליכים היחידים הננקטים כנגד קוואלקום בגין טענות להפרת דיני התחרות. מתברר כי גם בארצות הברית הוגשו כנגד קוואלקום בקשות לאישור הגשת תובענות ייצוגיות. בדיון מיום 27/6/2018 נמסר כי גם בקנדה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית באותן עילות. עוד מתברר כי ברחבי העולם מתנהלים הליכים מינהליים שונים כנגד קוואלקום ואף הוטלו עליה קנסות שונים. בארצות הברית אף נפתחו בעניינה הליכים על ידי הרשות הפדראלית לסחר, ה-FTC.
9. ההליכים בתיק זה החלו במחלוקת לעניין המצאת כתבי הטענות. הואיל וקוואלקום היא חברה זרה שמקום מושבה בסן דייגו שבקליפורניה, ארצות הברית, ביקשו המבקשים להמציא את כתבי הטענות למשיבה 2, קוואלקום ישראל בע"מ (להלן: קוואלקום ישראל). הואיל וקוואלקום ישראל סירבה לשמש כתובת להמצאת כתבי הטענות לקוואלקום, הגישו המבקשים בקשה לקבוע כי המצאה לקוואלקום ישראל היא המצאה כדין לקוואלקום. בסופו של דיון, ולאחר חקירת מצהירים, החלטתי ביום 23/2/2020 לקבל את טענות המבקשים וקבעתי כי ההמצאה לקוואלקום ישראל היא המצאה כדין לקוואלקום (החלטה בבקשה מס' 3). כן הוריתי למשיבות להגיש תשובות לבקשת האישור.
10. בטרם הגשת תשובות לבקשת האישור הגישו המשיבות את הבקשה העומדת להכרעה כעת לסילוקה של בקשת האישור על הסף (בקשה מס' 22). בהתאם להסכמות בין הצדדים, נדחה הדיון בבקשה זו וניתנה למשיבות ארכה להגשת תשובות לבקשת האישור לאחר החלטה בבקשת הסילוק (החלטה מיום 16/7/2020)).
הבקשה לסילוק על הסף
11. בבקשה לסילוק על הסף נטען על ידי קוואלקום כי המבקשים סומכים את טענותיהם על הוראות חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ה-1988, אלא שלטענת קוואלקום, חוק זה כלל אינו רלבנטי שכן כל פעולותיה של קוואלקום נעשו מחוץ לישראל. קוואלקום, כך נטען, אינה מוכרת שבבים או רישיונות בפטנטים החיוניים בישראל.
נטען גם כי על פי כללי ברירת הדין, הדין החל על מעשה נזיקין הוא דין מקום ביצוע העוולה, ומאחר שהעוולות הנטענות, הפרת דיני התחרות, בוצעו במקום מושבה של קוואלקום - ארצות הברית, הרי חוק התחרות כלל לא חל.
נטען גם כי הואיל וחוק התחרות לא חל על מעשיה של קוואלקום, הרי שאין גם עילה לבקש להכיר בתביעה כנגדה כתובענה ייצוגית. התביעה הוגשה על פי פרט 4 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ולטענת קוואלקום פרט 4 מתייחס רק לעוולה על פי חוק התחרות הכלכלית. הואיל וחוק זה לא חל על מעשיה של קוואלקום, לא ניתן להגיש כנגדה תובענה ייצוגית בשל הפרת הוראותיו.
12. קוואלקום טוענת גם כי אין מקום להכיר ב"דוקטרינת ההשפעות", המאפשרת בנסיבות מתאימות החלה אקסטריטוריאלית של דיני התחרות הישראלים. נטען כי לצורך החלת הדוקטרינה יש להצביע על השפעה מהותית, ישירה ומכוונת, וכי תנאים אלו, ולמצער תנאי הכוונה, אינם מתקיימים. מכל מקום, כך נטען, הדוקטרינה טרם הוכרה בישראל, לא כל שכן טרם הוחלה על טענות בדבר ניצול כוחו של מונופולין.
13. קוואלקום מדגישה גם כי למבקשים וחברי הקבוצה בישראל אין עילה כנגדה, שכן הם אינם ניזוקים ישירים. קוואלקום לא מוכרת מוצרים ולא נותנת רישיונות לחברי הקבוצה. קוואלקום אפילו לא מכרה מכשירי טלפון סלולריים לאפל או לסמסונג, ועל כן יש לראות בחברי הקבוצה הנטענים כניזוקים עקיפים שבעקיפים.
14. לבסוף נטען כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתובענה. כל הפעולות מושא התביעה נעשו מחוץ לישראל, הדין הרלבנטי אינו הדין הישראלי ואין זיקה מספקת לפורום הישראלי. נטען עוד כי מבחן מירב הזיקות מחייב את המסקנה כי הפורום הנאות הוא בארצות הברית ולא בישראל. גם מבחן הצפיות מחייב את אותה מסקנה, שכן גם לרוכשי המכשירים בישראל וגם ליצרני המכשירים לא הייתה כל ציפייה להתדיין בישראל. האינטרס הציבורי גם הוא מחייב את המסקנה כי אין להשקיע את המשאבים לקיום דיון בישראל בפעולות שנעשו על ידי קוואלקום בארצות הברית.
15. המבקשים מצדם עותרים לדחות את בקשת הסילוק. המבקשים סבורים כי השלב הנוכחי של הדיון, בקשה לסילוק על הסף, אינו השלב המתאים לדיון בטענות קוואלקום בעניין תחולת הדין הישראלי על עוולות למניעת תחרות. נטען כי דוקטרינת ההשפעות מוכרת במשפט הישראלי. המבקשים סומכים טענותיהם על מספר החלטות בערכאות הדיוניות ובבית המשפט העליון בהן הובעה הדעה כי הדוקטרינה חלה, וכן מפנים לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אשר תמך בתחולת הדוקטרינה בתשובתו ברע"א 6646/19 ר.ל.פ.י נ' MAN (נספח 1 לתשובת המבקשים).
16. המבקשים טוענים גם כי התכלית של הדינים שנועדו להגן על התחרות מחייבת החלה אקסטריטוריאלית של הדין הישראלי. בין היתר הם מדגישים את הצורך בהרתעה אפקטיבית מפני ביצוע עוולות, והרתעה כזו תושג רק אם תוכר התחולה האקסטריטוריאלית. נטען גם כי שיקולי "צדק מתקן" ומניעת הנאה מפרי מעשיו של המעוול מחייבים הכרה בתחולה זו. לבסוף נטען כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בטענות על הפגיעה והנזק שנגרם לצרכנים בישראל.
17. בתשובה לטענת המבקשים הבהירה קוואלקום כי ההליך הנוכחי שונה מהליכים אחרים שנדונו ובהם בתי משפט סברו שיש מקום להכיר בדוקטרינת ההשפעות. נטען כי בכל המקרים שנדונו דובר בהסכמים כובלים, בקרטלים, שבהם ניתן היה לצפות את ההשפעה בישראל. במקרה הנוכחי מדובר בטענות כנגד מונופול בינלאומי.
עוד נטען כי לצורך התמודדות עם הטענות בבקשת האישור יידרשו משאבים רבים להצגת כל המסכת העובדתית. לטענת קוואלקום, די בטיעון המשפטי שהוצג כדי להביא לסילוקה על הסף של בקשת האישור, ועל כן המקרה הנוכחי מצדיק הכרעה כבר בשלב הנוכחי.
דיון והכרעה
18. כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות וכי יש להמשיך ולדון בבקשת האישור לגופה. הן הטענות בעניין תחולת דוקטרינת ההשפעות בישראל והן הטענות לגבי יישומה של הדוקטרינה במקרה הנוכחי צריכות להתברר בגדרה של הבקשה לאישור ולא בשלב המקדמי הנוכחי.
את הדיון אפתח במספר הערות בנוגע להלכות בדבר סילוקה על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לאחר מכן אתייחס לדיני התחרות וחשיבותם ולהלכות בדבר תחולת דיני התחרות הישראלים על מעשים ועוולות שבוצעו מחוץ לישראל, ובסוף אתייחס לטענות הפרטניות.
סילוק על הסף - כללי
19. הבקשה לסילוק על הסף הוגשה בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר אין חולק כי חלות גם בתובענה ייצוגית (ראו תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגית, התש"ע-2010).
בקשה לסילוקה על הסף של בקשה לאישור יכולה להתבסס על טעמים שונים, כגון שעילת התביעה אינה נכללת ברשימת התביעות הקבועה בתוספת השנייה לחוק (ראו סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות), או כי התובע אינו רשאי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית (סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות) וכדומה.
20. עם זאת, חשוב להזכיר כי בתי משפט חזרו וקבעו כי בקשה לאישור תובענה כייצוגית תסולק על הסף רק במקרים חריגים וקיצוניים, בהם ברור כי אין בבקשה ולא כלום. כך ברע"א 6683/18 איפקס הנפקות בע"מ נ' מונרוב (24/07/2019) הובהר כי "[...] סילוק על הסף של בקשת אישור ייעשה אך באותם מקרים שבהם ברור "שאין בבקשה ולא כלום", והיא אינה אלא "בקשת סרק", או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה - ומשכך בית משפט לא ייעתר לבקשה לסילוק שדורשת בירור עובדתי או משפטי נכבד" (ראו גם רע"א 4243/19 Google LLC נ' ברם, פסקה 5 (16/7/2019); רע"א 7667/17 רוזנצוויג נ' חזן, פסקה 8 (3/12/2018)).
דיון בשאלה האם קיימת עילת תביעה והאם מתקיימים יתר התנאים הקבועים בחוק נערך ממילא במסגרת הדיון באישור התובענה כייצוגית, שהוא שלב מקדמי לכשעצמו ואין צורך להקדים דיון ל"דיון המקדמי" (רע"א 5653/16 סרגון נטוורקס בע"מ נ' חזן (13/10/2016), רע"א 2074/11 בנק הפועלים בע"מ נ' פינקלשטיין (5/7/2011), רע"א 2094/16 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלנית הוגנת (30/3/2016); רע"א 9771/16 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' נזרי (28/9/2017); רע"א 5860/16 Facebook Inc נ' בן חמו (31/5/2018); רע"א 7383/20 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אברהם (14/12/2020); רע"א 4531/20 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני (5/11/2020)).
21. במסגרת ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור על בית המשפט להביא בחשבון כי מדובר בבקשה המקדימה את הבירור הראשוני של בקשת האישור ויש בה משום פיצול נוסף של ההליך לשלושה שלבים. פיצול שכזה מסרבל, מאריך ומטיל עלויות נוספות על הצדדים. הואיל ותכלית פיצול הדיון לשני שלבים היא לחסוך בעלויות ובמשאבים ולמנוע הליכים מיותרים, על בית המשפט לבחון האם הוספת שלב הדיון בבקשה לסילוק חותר תחת התכלית האמורה או מסייע לה.
יתרה מזו, בירור מעמיק בשלב הבקשה לסילוק על הסף עלול לשמש גורם מצנן להגשת בקשות מעבר לדרוש, משום שהוא מטיל עלויות בדיקה והכנה יקרות על המבקשים ועלול לשלול מהם את האפשרות לקבל את המידע הדרוש להם מהנתבע ולהוכיח את עילתם.
22. עם זאת, באותם מקרים חריגים בהם מועלות טענות סף אשר ניתן להכריע בהן בקלות יחסית ואשר יש בהן כדי לשמוט את הקרקע תחת בקשת האישור כולה, ניתן לסלק על הסף גם תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כייצוגית (רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי (2/4/2009); רע"א 7096/11 קומם נ' רוזובסקי (28/8/2012); ת"צ 28098-05-11 הרפז נ' רשות שדות התעופה (5/12/2012)).
על כן, יש לברר האם המקרה הנוכחי נופל לאחד מאותם מקרים חריגים שבהם ניתן לומר, כבר בשלב מקדמי זה, כי בקשת האישור אינה נסמכת על עילה המוכרת על פי חוק תובענות ייצוגיות או כי כבר מעיון בבקשה עולה כי אין תוחלת לבקשת האישור. על פי עקרונות אלו אבחן את בקשת הסילוק.
23. ההליך הנוכחי עוסק בתחולת דיני התחרות על פעולות שנעשו מחוץ לישראל, ועל כן חשוב להקדים ולברר את תכלית דיני התחרות ואת חשיבותם בטרם נדון בהיקף התחולה.
על דיני התחרות
24. הכלכלה המודרנית מכירה בחשיבותו של "שוק חופשי", כלומר שוק שבו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות מבוצעות מרצון חופשי, שבו מחירי המוצרים והשירותים נקבעים על ידי ההיצע והביקוש. הכלכלן והפילוסוף האנגלי אדם סמית השתמש בביטוי "היד הנעלמה של השוק", ואימץ את הרעיון ולפיו כוחות השוק הם הכלי האפקטיבי והיעיל ביותר להתייעלות, לשיפור, להגדלת הרווחה ולהתחדשות (ראו א' שמחון, הקדמה כללית, הגישה הכלכלית למשפט, בעריכת א' פרוקצ'יה, 39 (2012); מ' גל ומ' פרלמן, ניתוח משפטי וכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים, כרך ראשון, 20 (2008)). תפיסה זו של "השוק החופשי" זכתה גם לביקורות שונות, במיוחד בכל הנוגע לצורך במעורבות ממשלתית למניעת כשלי שוק, להגנה על השוויון בין קבוצות שונות בחברה, הגנה על עובדים, הגנה על אינטרסים חברתיים, הבטחת זכויות למעוטי יכולת ועוד.