6. בבקשה לאישור נטען כי המבקשים רכשו בישראל מכשירי טלפון סלולרי מחברות מוכרות (אפל וסמסונג). מחירם של מוצרים אלו הושפע מהתנהגותה של קוואלקום ומפגיעתה בתחרות. נטען כי פעולותיה של קוואלקום ופגיעתה בתחרות גרמו להעלאת מחירי מכשירי הטלפונים הסלולריים בכל רחבי העולם, לרבות בישראל.
7. בבקשה לאישור מבוקש כי בית המשפט יאשר הגשת תביעה כייצוגית בשמם של "כל מי שרכש בישראל שבבי מודם או מוצר שמשולב בו שבב מודם התואם לפחות טכנולוגיה אחת לגביה יש למשיבה פטנטים חיוניים, וזאת בשבע השנים האחרונות". כן מבוקש כי בגדרה של התביעה יחייב בית המשפט את קוואלקום לפצות את כל חברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מעליית המחירים האמורה.
8. ההליכים בבקשת האישור הנוכחית אינם ההליכים היחידים הננקטים כנגד קוואלקום בגין טענות להפרת דיני התחרות. מתברר כי גם בארצות הברית הוגשו כנגד קוואלקום בקשות לאישור הגשת תובענות ייצוגיות. בדיון מיום 27/6/2018 נמסר כי גם בקנדה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית באותן עילות. עוד מתברר כי ברחבי העולם מתנהלים הליכים מינהליים שונים כנגד קוואלקום ואף הוטלו עליה קנסות שונים. בארצות הברית אף נפתחו בעניינה הליכים על ידי הרשות הפדראלית לסחר, ה-FTC.
9. ההליכים בתיק זה החלו במחלוקת לעניין המצאת כתבי הטענות. הואיל וקוואלקום היא חברה זרה שמקום מושבה בסן דייגו שבקליפורניה, ארצות הברית, ביקשו המבקשים להמציא את כתבי הטענות למשיבה 2, קוואלקום ישראל בע"מ (להלן: קוואלקום ישראל). הואיל וקוואלקום ישראל סירבה לשמש כתובת להמצאת כתבי הטענות לקוואלקום, הגישו המבקשים בקשה לקבוע כי המצאה לקוואלקום ישראל היא המצאה כדין לקוואלקום. בסופו של דיון, ולאחר חקירת מצהירים, החלטתי ביום 23/2/2020 לקבל את טענות המבקשים וקבעתי כי ההמצאה לקוואלקום ישראל היא המצאה כדין לקוואלקום (החלטה בבקשה מס' 3). כן הוריתי למשיבות להגיש תשובות לבקשת האישור.
10. בטרם הגשת תשובות לבקשת האישור הגישו המשיבות את הבקשה העומדת להכרעה כעת לסילוקה של בקשת האישור על הסף (בקשה מס' 22). בהתאם להסכמות בין הצדדים, נדחה הדיון בבקשה זו וניתנה למשיבות ארכה להגשת תשובות לבקשת האישור לאחר החלטה בבקשת הסילוק (החלטה מיום 16/7/2020)).
הבקשה לסילוק על הסף
11. בבקשה לסילוק על הסף נטען על ידי קוואלקום כי המבקשים סומכים את טענותיהם על הוראות חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ה-1988, אלא שלטענת קוואלקום, חוק זה כלל אינו רלבנטי שכן כל פעולותיה של קוואלקום נעשו מחוץ לישראל. קוואלקום, כך נטען, אינה מוכרת שבבים או רישיונות בפטנטים החיוניים בישראל.