62. קוואלקום טוענת גם כי יש מקום לעשות הבחנה בין מצבים בהם נטען לפגיעה בתחרות בשל "הסדר כובל" בין יצרנים או ספקי שירותים, לבין טענות בדבר פגיעה עקב ניצול כוח מונופוליסטי. נטען גם כי בכל המקרים שנדונו בישראל דובר בתביעות בשל הסדרים כובלים שנערכו בין יצרנים.
גם שאלה זו צריכה להיבחן במסגרת הדיון בתנאים להחלת הדוקטרינה. עם זאת, איני סבור שיש בסיס לקביעה כי הדין המקומי לא יחול על מונופולין זר. אין כל סיבה מבוררת להבחין בין פגיעה בתחרות בשל הסדר כובל בין יצרנים, לבין פגיעה בשל ניצול כוח מונופוליסטי. זו גם זו פוגעות בתחרות, פוגעות בכלכלה המקומית ומשפיעות על השוק המקומי. כמובן שיישום הדוקטרינה עשוי להשתנות וההוכחה הנדרשת של תנאי התחולה עשויה לחייב התאמה להבדלים ביו פעילות מונופוליסטית להסדר כובל (למשל לעניין הוכחת היסוד הנפשי).
63. חשוב לזכור גם כי כאשר נדרש בית המשפט ליישום תנאי הדוקטרינה, הוא עשוי להידרש גם לבירור עובדתי, כגון בשאלה האם המשיבה, קוואלקום, היא אכן מונופול, האם הפרה את תנאי התחרות, האם לפעולות שבוצעו על ידה השפעה משמעותית על השוק הישראלי, האם יש קשר בין התנהגותה של קוואלקום במקום מושבה למחירי המוצרים בישראל או שמא התנהגות של גורמים אחרים ניתקה את הקשר, מה הייתה צריכה להיות ציפייתה הסבירה של קוואלקום לגבי היקף המכירות בישראל והשפעת מעשיה על מחירי המוצרים בישראל, וכמובן שיש רלבנטיות להליכים שננקטו כנגד קוואלקום במקום מושבה בארצות הברית ועוד.
סיכום ביניים
64. ניתן לסכם ולקבוע כי בשלב זה לא ניתן לשלול את האפשרות שייקבע כי דיני התחרות בישראל חלים, מכוח דוקטרינת ההשפעות, גם על מעשיה של קוואלקום, וכי אלו הופרו על ידה. על כן, ברי שאין מקום לקבוע בשלב זה כי לא עומדת למבקשים עילה הראויה להתברר בגדרה של בקשת האישור.
פורום לא נאות
65. קוואלקום טוענת גם כי דין הבקשה לאישור לסילוק על הסף מאחר ובית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתובענה. גם טענה זו דינה להידחות.
66. כידוע, בית משפט בישראל קונה סמכות בינלאומית בתובענה המוגשת בפניו על ידי המצאת כתב התביעה לנתבע. המצאה זו יכולה להיעשות לנתבע הנמצא בישראל, בעצמו או על ידי מי שמוסמך לייצגו לצורך המסירה, או לאחר קבלת היתר להמצאתו של כתב התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט. כדי שבית המשפט בישראל יקנה סמכות שיפוט אין צורך בקיומה של זיקה כלשהי בין נושא התובענה או בעלי הדין לישראל ועצם ההמצאה היא שמקימה את הסמכות (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 38 (מהדורה שביעית, 1995); ס' גולדשטיין, "סמכות בינלאומית מבוססת על תפיסת הנתבע- הלכה למעשה כיום", משפטים י' 409, 413 (1980); רע"א 9810/05 Hecke נ. Pimcapco Limited (30/8/2009)).
67. עם ביצוע המצאה כדין לנתבע, קמה לבית המשפט בישראל סמכות שיפוט ומוטלת עליו חובה לדון בתובענה. לחובה זו קיימים סייגים שונים המצדיקים את הימנעות בית המשפט לדון בתובענה, תוך מתן עדיפות להכרעה בסכסוך בפני פורום אחר. אחד מהחריגים הידועים והמוכרים לחובת בית המשפט לדון במחלוקת שהובאה לפתחו, מבוסס על דוקטרינת "הפורום הלא נאות" (Forum Non Convenience).
בהתאם לדוקטרינה זו, רשאי בית המשפט, בהתקיים התנאים לכך, להימנע מלדון בתובענה אף אם קמה לו סמכות לכך, למחוק את התביעה ולהפנות את המתדיינים לפורום אחר מתאים יותר לדון בסכסוך (ע"א 300/84 אבו עטיה נ. ערבטיסי, פ"ד לט(1) 365, 384 (1985); ע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ. חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד מח(1) 554 (1993); רע"א 9810/05 לעיל; ע"א 3908/08 תיקו בע"מ נ. Forem Bagco Inc. (26/8/2010)).
68. בתי המשפט אימצו את מבחן "מירב הזיקות" כמבחן על פיו ישקול בית המשפט את נאותות הפורום (ראו: ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ. CAE Electronics Ltd. (4/9/2007); רע"א 7205/12 אקולין טכנולוגיות (98) בע"מ נ. EAZ Products Inc. Dri (11/9/2014)).
69. ההכרעה בשאלת נאותות הפורום נבחנת על פי כלל נסיבות המקרה. בין היתר יבחן בית המשפט את מקום עסקם ומושבם של הצדדים (בג"צ 8754/00 רון נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נו(2) 625 (2002); רע"א 9810/05 לעיל; ע"א 2705/91 לעיל), את מקור הראיות ומיקומם של העדים הרלבנטיים להכרעה (בג"צ 8754/00 לעיל; רע"א 9810/05 לעיל), את עלויות ניהול התיק בפורומים השונים (בג"צ 8754/00 לעיל; רע"א 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ. זריקאת, פ"ד מח(3) 265 (1994); רע"א 9810/05 לעיל), את הפורום הטבעי להתדיינות על פי הדין הרלבנטי (ע"א 3299/06 יובינר נ. סקלאר (26/4/2009), ע"א 2705/91 לעיל), שיקולים של יעילות הדיונים ואת צפייתם הסבירה של הצדדים (רע"א 9141/00 Lang נ. מרכס, פ"ד נו(1) 118 (2001); רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ. Harefuah Servicos de Saude S/C Ltda., פ"ד נז(5), 414, 421 (2003)).
מבחן העל שעל פיו יכריע בית המשפט הינו האם הפורום הישראלי הינו "הפורום הטבעי" להכרעה במחלוקת או בלשון אחרת, האם לפורום הישראלי עניין אמיתי בתובענה (רע"א 9810/05 הנ"ל, פסקה 11).
70. ראוי להזכיר כי בשנים האחרונות נוטים בתי המשפט לצמצם את ההכרה בטענות הפורום הלא נאות, בעיקר מהטעם שבעידן המודרני, עם אמצעי התקשורת הרבים והנוחים, ניתן לנהל דיונים בקלות יחסית על פני כל הגלובוס (ראו למשל ההערות ברע"א 2129/10 Atlas Esttates Investment B.V נ. Stronginfo Consultants Ltd. (8/6/2010); רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ. The Lockformer Co., פ"ד נב (1) 109 (1998); רע"א 9368/11 West Nevada Management Inc. נ. הראל (21/5/2012); ע"א 8205/16 Contrastoc OY נ' האנייה Thor Horizon (25.1.2018)).
71. עם זאת, בתי המשפט לא יהססו למחוק תביעה בשל אי נאותות הפורום מקום שיש הצדקה לכך ואף אם הנטל לשכנע בדבר הצורך במחיקת התביעה המוטל על שכמי המבקש אינו קל, בתי המשפט לא יתנו יד לבחירת הפורום הישראלי בלי כל זיקה מתאימה. כך נאמר לא פעם שתפיסה מקרית של נתבע בישראל אינה מספקת ליצור את הזיקה הדרושה לקביעת נאותות הפורום (רע"א 9810/05 הנ"ל).
72. ההליך הנוכחי עוסק בהפרת דיני התחרות בישראל ובדבר השפעת התנהגותה של קוואלקום על התחרות בישראל ועל מחירי המוצרים בישראל. לפיכך, ברי כי מבחן מירב הזיקות מחייב את המסקנה כי דין התביעה להתברר בישראל. ההשפעה של מעשי קוואלקום על השוק הישראלי מחייבת בירור של הטענות בפורום הישראלי. דומה גם שרק לפורום הישראלי עניין בהשפעה המקומית של ההתנהלות, ורק הפורום הישראלי יוכל לדון כדרוש בתחולה האקסטריטוריאלית של הדין הישראלי.
73. אין צורך להתייחס למבחנים הנוספים, לנאותות הפורום, כמו מבחן הצפיות ומבחן האינטרס הציבורי. סוגיית הצפיות צפויה להתברר בגדרם של תנאי התחולה של הדוקטרינה, ומכל מקום מבחן זה אינו צריך להיבחן בשלב הנוכחי ובטרם התבררו העובדות. זאת ועוד, האינטרס הציבורי הישראלי מחייב את המסקנה כי הפורום הישראלי הוא שיכריע בטענות בעניין תחולת הדין הישראלי על פעילות מחוץ לישראל.
סוף דבר
74. לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף. קוואלקום תשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ש"ח.
קוואלקום תגיש תשובה לבקשת האישור עד 30/10/2021. זכות תגובה בתוך 30 יום.
נקבע לקדם משפט ליום 13/12/2021 בשעה 12:00.
ניתנה היום, י"ג אלול תשפ"א, 21 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
רון סוקול