16. המבקשים טוענים גם כי התכלית של הדינים שנועדו להגן על התחרות מחייבת החלה אקסטריטוריאלית של הדין הישראלי. בין היתר הם מדגישים את הצורך בהרתעה אפקטיבית מפני ביצוע עוולות, והרתעה כזו תושג רק אם תוכר התחולה האקסטריטוריאלית. נטען גם כי שיקולי "צדק מתקן" ומניעת הנאה מפרי מעשיו של המעוול מחייבים הכרה בתחולה זו. לבסוף נטען כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בטענות על הפגיעה והנזק שנגרם לצרכנים בישראל.
17. בתשובה לטענת המבקשים הבהירה קוואלקום כי ההליך הנוכחי שונה מהליכים אחרים שנדונו ובהם בתי משפט סברו שיש מקום להכיר בדוקטרינת ההשפעות. נטען כי בכל המקרים שנדונו דובר בהסכמים כובלים, בקרטלים, שבהם ניתן היה לצפות את ההשפעה בישראל. במקרה הנוכחי מדובר בטענות כנגד מונופול בינלאומי.
עוד נטען כי לצורך התמודדות עם הטענות בבקשת האישור יידרשו משאבים רבים להצגת כל המסכת העובדתית. לטענת קוואלקום, די בטיעון המשפטי שהוצג כדי להביא לסילוקה על הסף של בקשת האישור, ועל כן המקרה הנוכחי מצדיק הכרעה כבר בשלב הנוכחי.
דיון והכרעה
18. כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות וכי יש להמשיך ולדון בבקשת האישור לגופה. הן הטענות בעניין תחולת דוקטרינת ההשפעות בישראל והן הטענות לגבי יישומה של הדוקטרינה במקרה הנוכחי צריכות להתברר בגדרה של הבקשה לאישור ולא בשלב המקדמי הנוכחי.
את הדיון אפתח במספר הערות בנוגע להלכות בדבר סילוקה על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לאחר מכן אתייחס לדיני התחרות וחשיבותם ולהלכות בדבר תחולת דיני התחרות הישראלים על מעשים ועוולות שבוצעו מחוץ לישראל, ובסוף אתייחס לטענות הפרטניות.
סילוק על הסף - כללי
19. הבקשה לסילוק על הסף הוגשה בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר אין חולק כי חלות גם בתובענה ייצוגית (ראו תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגית, התש"ע-2010).
בקשה לסילוקה על הסף של בקשה לאישור יכולה להתבסס על טעמים שונים, כגון שעילת התביעה אינה נכללת ברשימת התביעות הקבועה בתוספת השנייה לחוק (ראו סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות), או כי התובע אינו רשאי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית (סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות) וכדומה.
20. עם זאת, חשוב להזכיר כי בתי משפט חזרו וקבעו כי בקשה לאישור תובענה כייצוגית תסולק על הסף רק במקרים חריגים וקיצוניים, בהם ברור כי אין בבקשה ולא כלום. כך ברע"א 6683/18 איפקס הנפקות בע"מ נ' מונרוב (24/07/2019) הובהר כי "[...] סילוק על הסף של בקשת אישור ייעשה אך באותם מקרים שבהם ברור "שאין בבקשה ולא כלום", והיא אינה אלא "בקשת סרק", או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה - ומשכך בית משפט לא ייעתר לבקשה לסילוק שדורשת בירור עובדתי או משפטי נכבד" (ראו גם רע"א 4243/19 Google LLC נ' ברם, פסקה 5 (16/7/2019); רע"א 7667/17 רוזנצוויג נ' חזן, פסקה 8 (3/12/2018)).