נטען גם כי על פי כללי ברירת הדין, הדין החל על מעשה נזיקין הוא דין מקום ביצוע העוולה, ומאחר שהעוולות הנטענות, הפרת דיני התחרות, בוצעו במקום מושבה של קוואלקום - ארצות הברית, הרי חוק התחרות כלל לא חל.
נטען גם כי הואיל וחוק התחרות לא חל על מעשיה של קוואלקום, הרי שאין גם עילה לבקש להכיר בתביעה כנגדה כתובענה ייצוגית. התביעה הוגשה על פי פרט 4 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ולטענת קוואלקום פרט 4 מתייחס רק לעוולה על פי חוק התחרות הכלכלית. הואיל וחוק זה לא חל על מעשיה של קוואלקום, לא ניתן להגיש כנגדה תובענה ייצוגית בשל הפרת הוראותיו.
12. קוואלקום טוענת גם כי אין מקום להכיר ב"דוקטרינת ההשפעות", המאפשרת בנסיבות מתאימות החלה אקסטריטוריאלית של דיני התחרות הישראלים. נטען כי לצורך החלת הדוקטרינה יש להצביע על השפעה מהותית, ישירה ומכוונת, וכי תנאים אלו, ולמצער תנאי הכוונה, אינם מתקיימים. מכל מקום, כך נטען, הדוקטרינה טרם הוכרה בישראל, לא כל שכן טרם הוחלה על טענות בדבר ניצול כוחו של מונופולין.
13. קוואלקום מדגישה גם כי למבקשים וחברי הקבוצה בישראל אין עילה כנגדה, שכן הם אינם ניזוקים ישירים. קוואלקום לא מוכרת מוצרים ולא נותנת רישיונות לחברי הקבוצה. קוואלקום אפילו לא מכרה מכשירי טלפון סלולריים לאפל או לסמסונג, ועל כן יש לראות בחברי הקבוצה הנטענים כניזוקים עקיפים שבעקיפים.
14. לבסוף נטען כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתובענה. כל הפעולות מושא התביעה נעשו מחוץ לישראל, הדין הרלבנטי אינו הדין הישראלי ואין זיקה מספקת לפורום הישראלי. נטען עוד כי מבחן מירב הזיקות מחייב את המסקנה כי הפורום הנאות הוא בארצות הברית ולא בישראל. גם מבחן הצפיות מחייב את אותה מסקנה, שכן גם לרוכשי המכשירים בישראל וגם ליצרני המכשירים לא הייתה כל ציפייה להתדיין בישראל. האינטרס הציבורי גם הוא מחייב את המסקנה כי אין להשקיע את המשאבים לקיום דיון בישראל בפעולות שנעשו על ידי קוואלקום בארצות הברית.
15. המבקשים מצדם עותרים לדחות את בקשת הסילוק. המבקשים סבורים כי השלב הנוכחי של הדיון, בקשה לסילוק על הסף, אינו השלב המתאים לדיון בטענות קוואלקום בעניין תחולת הדין הישראלי על עוולות למניעת תחרות. נטען כי דוקטרינת ההשפעות מוכרת במשפט הישראלי. המבקשים סומכים טענותיהם על מספר החלטות בערכאות הדיוניות ובבית המשפט העליון בהן הובעה הדעה כי הדוקטרינה חלה, וכן מפנים לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אשר תמך בתחולת הדוקטרינה בתשובתו ברע"א 6646/19 ר.ל.פ.י נ' MAN (נספח 1 לתשובת המבקשים).