מטרתו של התיקון הנה, לפיכך, להביא לפיצוי "אזרחי עונשי" שמטרתו "הרתעתית וחינוכית", וזאת בהתחשב בכך שהוראות החוק אינן מקוימות על ידי מעסיקים רבים, ונשים רבות מוצאות עצמן מפוטרות בשל הריונן, או במהלך הריונן, תוך התעלמות מהוראות החקיקה (על כך שפיטורי נשים בהיריון בניגוד לחוק הנה עדיין תופעה נפוצה שיש להיאבק בה ראו, למשל, נתונים שהוגשו לוועדה לקידום מעמד האישה לקראת דיון בנושא זה ביום 17.2.08, http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01990.doc).
87. באשר לשאלה האם זכאית התובעת לפיצויים מכוח חוק עבודת נשים נפסק בע"ע 627/06 בעניין אורלי מורי הנ"ל [פורסם בנבו]:
"כן יודגש, כי על פי סעיף 13א לחוק עבודת נשים, שנחקק במסגרת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31), התשס"ו-2006, ניתנה לבית הדין לעבודה, בין היתר, סמכות לפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע לעובד או עובדת שפוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, במהלך התקופה המזכה. על פי הסעיף, בית הדין רשאי לפסוק פיצויים בסכום אחר, קרי בסכום נמוך יותר מ-150% מהשכר, רק מטעמים מיוחדים שיירשמו."
88. לאחר שנתנו דעתנו למכלול השיקולים המונחים על הכף ומכלול נסיבות העניין, הגענו לכלל מסקנה כי אכן פיטורי התובעת נעשו בניגוד לחוק עבודת נשים. ולכן התובעת זכאית לפיצוי בגין פגיעה זו בהתאם להוראות החוק ולא שוכנענו כי יש נסיבות מיוחדות שיש בהם להביא לקביעה לפיצוי נמוך מזה שקבוע בחוק. משתחשיב התובעת לא נסתר והוא עולה בקנה אחד עם הוראות הדין הרי ששוכנענו כי על הנתבע לשלם לתובעת סך של 150 % שכר מהיום בו פוטרה התובעת עד ליום בו ילדה בתוספת 60 ימים שעה שמחומר הראיות עולה כי הנתבע אפשר לתובעת לעבוד בהודעה המוקדמת. משכך על הנתבע לשלם לתובעת סך של 84,537 ₪ ( 6262 ₪ * 7 חודשים עד הלידה 19.9.2018 – נספח י' לתצהיר התובעת + חודשיים *% 150%).
89. בנוסף התובעת תובעת פיצוי בגין חופשה שנתית, דמי הבראה והפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים נוכח התקופה המוגנת בה אסור היה לפטר את התובעת.
אכן בהתאם לפסיקה משהנתבע לא ביקש היתר לפיטורי התובעת הרי שפיטורי התובעת בטלים. כמו כן בהתאם לפסיקה עניפה , בית הדין פוסק לזכות עובדות שפוטרו בניגוד לסעיף 9 לחוק לא רק פיצוי בגין השכר שנמנע מהן עד תום התקופה המוגנת, אלא גם פיצוי בגין זכויות נוספות שהיו משולמות להן לו פיטוריהן היו נעשים כדין, היינו – בתום התקופה במהלכה נאסר לפי חוק לפטרן. . ר' ע"ע (ארצי) 285-09 פרופ' אריאל בן עמר שירותי רפואת שיניים והשקעות בע"מ - עדה פלדמן [פורסם בנבו] (28.12.2010 ).
משכך ומשתחשיבי התובעת לא נסתרו שוכנענו כי יש לקבל רכיב תביעה זה של התובעת.
מעבר לאמור ,עיון בתלושי השכר מעלה כי הנתבע לא הפריש עבור התובעת הפרשות פנסיוניות כל תקופת העסקתה וכן לא דמי הבראה. משכך שוכנענו כי יש לקבל רכיבי תביעתה של התובעת גם בגין רכיבים אלו. יצויין כי הנתבע לא הציג תחשיב נגדי בנוגע לרכיבים אלו ומשכך אנו מקבלים את תחשיב התובעת שעולה בקנה אחד עם הוראות הדין ולא נסתר.
90. משכך הנתבע ישלם לתובעת הפרשות מעביד לפנסיה בגין תקופת איסור הפיטורים בסך של 5449 ₪ . לא שוכנענו כי יש לחייב בפיצויי הלנה נוכח המחלוקת לזכאות רכיב זה .
91. משכך הנתבע ישלם לתובעת פדיון חופשה בגין תקופת איסור הפיטורים בסך של 2988 ₪.
92. משכך הנתבע ישלם לתובעת דמי הבראה בגין תקופת העסקתה לרבות תקופת איסור הפיטורים בסך של 4374 ₪
93. משכך הנתבע ישלם לתובעת פיצויי פיטורים בגין תקופת העסקתה לרבות תקופת איסור הפיטורים בסך של 13,045 ₪. לא שוכנענו כי יש לחייב את הנתבע בחיוב בגין פיצויי הלנה נוכח המחלוקות נשוא תיק זה.
94. יצויין כי ערים אנו כי תקופת העסקתה של התובעת היתה פחות משנה, אולם פסיקתינו בגין פיצויי פיטורים ודמי הבראה הינה כפיצוי בגובה פיצויי הפיטורים ודמי ההבראה שהיו משולמים לה לו הייתה מפוטרת כדין בתום התקופה המוגנת. קרי לאחר תקופה של יותר משנה וזאת נוכח תכליתו הברורה של החוק להגן באופן מלא על עובדות המפוטרות במהלך הריונן ולהרתיע מעסיקים מלהפר את הוראות החוק.
95. כמו כן, סעיף 13א(א) לחוק עבודת נשים קובע כי לבית הדין סמכות לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו אף אם לא נגרם לעובדת נזק של ממון. עם זאת, לא שוכנענו כי במקרה דנן יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין רכיב זה, נוכח העובדה שפסקנו לה פיצויים מלאים בהתאם לסעיף 13 לחוק עבודת נשים וזאת בנוסף לפיצוי שפסקנו לפי חוק שיווון הזדמנויות בעבודה.
96. בכל הנוגע להודעה על תנאי העסקה, שעה שהנתבע צרף את ההודעה על תנאי העסקה , ומשתצהירו לא נסתר בנקודה זו ונתמך גם בעדותו של עו"ד מרחז, ומשאין חולק כי התובעת ידעה מהם תנאי העסקתה לא שוכנענו כי יש לפצות את התובעת בגין רכיב זה.
97. אשר על כן, רוב רכיב התביעה מתקבלים משכך על הנתבע לשלם לתובעת את הרכיבים הבאים:
א. הפרשי שכר בגין פיטורים ללא היתר לפי חוק עבודת נשים: 84,537 ₪
ב. פיצוי בגין הפרשות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה:50,000 ₪.
ג. הפרשות מעביד לפנסיה בגין תקופת איסור הפיטורים בסך של 5449 ₪ .
ד. פדיון חופשה בגין תקופת איסור הפיטורים בסך של 2988 ₪.
ה. דמי הבראה בגין תקופת העסקתה לרבות תקופת איסור הפיטורים בסך של 4374 ₪
ו. פיצויי פיטורים בגין תקופת העסקתה לרבות תקופת איסור הפיטורים בסך של 13,045 ₪.
98. בנוסף ישא הנתבע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של התובעת בסך של 20,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.
99. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.
נציג ציבור עובדים, מר משה בן דוד אסנת רובוביץ - ברכש, שופטת נציג ציבור מעסיקים, מר אבי איילון