בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 57818-11-18
17 אוגוסט 2021
לפני:
כב' השופטת אסנת רובוביץ – ברכש
נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד
נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי איילון
התובעת שאנל דבח (אסיאג)
ע"י ב"כ: עו"ד ענת שני-רבה ועו"ד תמר ניב ישראל
–
הנתבע עו"ד ד"ר יוסי כהן
ע"י ב"כ: עו"ד יוסי כהן ועו"ד אוהד מרחז
פסק דין
האם פוטרה התובעת, עקב הריונה, תוך הפרת הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"א -1981 וחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954, הינה הסוגיה העיקרית המונחת לפתחינו בתיק זה.
תשתית עובדתית כפי שעולה מחומר הראיות שהוצג בתיק
1. התובעת, הגב' שאנל דבח ( אסיאג) (להלן: התובעת או שאנל), עבדה במשרד
עורכי דין בבעלות הנתבע, ד"ר יוסי כהן (להלן:הנתבע או עו"ד כהן), החל
מחודש מרץ 2017.
2. לקראת חודש אוגוסט 2017 טסה התובעת לארה"ב להיות עם משפחתה ונערכה לה מסיבת פרידה במשרד הנתבע.
3. לאחר מספר שבועות (כחודשיים) חזרה התובעת ארצה וביקשה לחזור ולעבוד בנתבע. התובעת חזרה לעבוד במשרד הנתבע החל מיום 25 ספטמבר 2017.
4. במהלך חודש ינואר 2018 עדכנה התובעת את מנהלת המשרד, גב' כהן -רעייתו של הנתבע על היותה בהריון וביקשה ממנה לא לספר על כך. ר' נספח ד' לכתב התביעה.
5. ביום 31.1.2018 נמסר לתובעת מכתב פיטורים. ישנה מחלוקת בנוגע לנסיבות סיום העסקה. ר' נספח ה' לכתב התביעה.
6. התובעת ילדה את בתה ביום 19.9.2018 ויצאה לחופשת לידה. ר' נספח יד לכתב התביעה.
הראיות העיקריות שהוגשו בתיק זה
7. מטעם התובעת הוגש תצהיר מטעמה. מטעם הנתבע הוגש תצהיר של הנתבע ושל רעיית הנתבע גב' כהן ושל עו"ד מרחז ממשרד הנתבע. כולם נחקרו בחקירה נגדית במהלך דיון ההוכחות.
דיון והכרעה
האם התובעת פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה
תמצית טענות הצדדים
8. לטענת התובעת הנתבע היה מרוצה מעבודתה ואף העלה לה את שכרה והיחסים היו טובים. בחודש ינואר 18 הודיעה התובעת על הריונה לגב' רננה כהן, אשתו של הנתבע שעבדה במשרד וכן מסרה לה כי החליטה לשמור על ההריון. בסמוך לאחר מכן זומנה התובעת לשיחה בנוכחות גב' כהן, עו"ד מחרז בה הודיעו לה על פיטוריה .
9. לטענת התובעת, הנתבע פיטר אותה בהיותה הרה, ללא היתר בניגוד להוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"א -1981 ( להלן: חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה) ובניגוד להוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 ( להלן: חוק עבודת נשים), זאת בסמוך לאחר שהודיעה על הריונה וכאשר במועד זה עבדה בנתבע כתשעה חודשי עבודה. משכך התובעת טוענת להיותה מוגנת מפני פיטורים והייתה זכאית להיות מועסקת לפחות פרק זמן של שישים ימים לאחר חופשת הלידה אשר היתה עתידה להסתיים ביום 2.1.19, בתוספת תקופת הודעה מוקדמת בת 30 ימים, קרי עד ליום 3.4.19 בהתאם להוראות סעיף 9 (ג)(א1) לחוק עבודת נשים או חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.
10. משכך התובעת תובעת מהנתבע הפרשי שכר עד למועד הלידה וכן 90 ימים נוספים לאחר חזרתה מחופשת הלידה בצירוף הלנת שכר. כמו כן תובעת התובעת 150% הפרשי שכר בהתאם לחוק עבודת נשים וכן פיצויי ללא הוכחת נזק בגין הפרת חוק עבודת נשים בשיעור של 40,000 ₪. כמו כן תובעת התובעת הפרשי פנסיה, וזכויות סוציאליות לתקופה זו. וכן פיצוי בסך של 100,000 ₪ בגין הפרת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה וכן פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ללא שימוע וכן פיצוי בגין העדר מסירת הודעה על תנאי העסקה.
11. מנגד לטענת הנתבע התובעת עבדה שתי תקופות מנותקות. אחת החל מיום 5.3.17 ועד ליום 17.8.17 והתקופה השניה מיום 25.9.17 ועד ליום 30.1.18. לטענת הנתבע התובעת התקבלה לעבודה בתקופה השניה כעובדת זמנית לפי שעות. לקראת חודש 8/17 התובעת התפטרה וסיפרה שעליה לטוס לארה"ב נוכח מצבו הבריאותי של אחיה ולכן נערך עמה גמר חשבון. לאחר שחזרה ארצה , נוכח מצוקת כוח אדם במזכירות ולאחר לבטים החליט הנתבע לשוב ולהעסיק את התובעת כעובדת זמנית, חרף כישוריה המקצועיים הירודים.
12. במשך תקופתה העסקתה השניה המשיכה התובעת להפגין קושי בביצוע המוטל עליה, הרבתה להעדר מעבודתה ונראה כי היא סבלה נוכח דרישות התפקיד.
13. נוכח המצוקה שבה היתה שרויה התובעת התקיימה פגישה בין התובעת, רננה כהן ועו"ד מחרז שהודיעו לנתבע שהתובעת החליטה לסיים את עבודתה במשרד. עוד נטען כי הפגישה שהתקיימה ביום 31.8.18 התקיימה נוכח בקשותיה החוזרות ונשנות של התובעת לקבל מכתב פיטורים כדי שתקבל דמי אבטלה.
14. עוד טוען הנתבע כי רעייתו לא סיפרה לו כי התובעת בהריון ועוד נטען כי משרדי הנתבע מעסיקים נשים רבות בהריון והריון אינו "פגם". משכך הנתבע מכחיש את כלל רכיבי תביעתה של התובעת.