זאת ועוד, בחקירתו הנגדית הוצגו לנאשם התלושים שנתפסו בארון הבגדים שלו (ת/18) והוא טען שקיבל אותם מכחלון בסביבות פסח 2016 (קרי: אפריל 2016). הנאשם נשאל כיצד זה ייתכן, משום שהתלושים הונפקו רק בספטמבר 2016, כלומר לאחר מכן, והשיב כי כנראה שהתלושים ניתנו לו בשני פעימות וזו הפעימה השנייה (פרו' 18.2.21, 1463-1467).
140. טענת ההגנה שעלתה בשלב הסיכומים בנוגע לתלושים בסך של 10,000 ₪ אשר התקבלו מחברת ינוב, חלקם נתפסו אצלו ובחלקם עשה שימוש – הייתה שכחלון נתן לנאשם תלושים בסך של 10,000 ₪ אשר התקבלו מחברת ינוב, אמר לו שזו הלוואה ממנו, בעוד שמדובר בתלושים שכחלון קיבל משגיא לנצ'נר, לבקשת ברזני, כדי להעביר לעירייה. ההגנה טענה שהנאשם שינה את גרסאותיו וחזר בו מטענתו הראשונית בחקירה שלפיה מקור התלושים בכחלון, וזאת מתוך סולידריות חברית לכחלון ולאחר שהבין שכחלון הכחיש את מתן ההלוואה.
כפי שנקבע בפרק בנושא מהימנות הנאשם – דין הטענה להידחות. לטענת הנאשם ברזני ביקש משגיא לנצ'נר שיעביר את התלושים לכחלון, מסיבה כלשהי, וכחלון שקיבל את התלושים לשם העברתם לעירייה לחלוקה לנזקקים, מסר את התלושים לנאשם כהלוואה מבלי שגילה לו כי מדובר בתלושים שנתרמו לשם חלוקתם לנזקקים. שגיא לנצ'נר מסר בהודעתו במשטרה כי בשנה או בשנתיים האחרונות התבקש פעם אחת על-ידי ברזני להעביר את התלושים לכחלון והוא סבר שמדובר בעניין טכני שכן משרדיו של כחלון קרובים לעירייה, ועשה כן (ת/27, פרו' עמ' 173-175, וכן נ/1). ברזני הכחיש בעדותו שעמד בקשר עם לנצ'נר לאחר עזיבתו את תפקידו (עמ' 409-410).
--- סוף עמוד 99 ---
אף שניתן לקבל את הטענה שהתלושים שתרמה חברת ינוב בראש השנה של 2016 נמסרו על-ידי לנצ'נר למשרדו של כחלון לשם העברתם לעירייה, לא יתכן שכחלון רימה למעשה את הנאשם והעביר לו את התלושים שאותם התבקש להעביר לעירייה, כהלוואה פרטית לנאשם, תוך שרימה את הנאשם לחשוב שמדובר בכסף של כחלון. יודגש כי כחלון היה בעל ממון וחברו הטוב של הנאשם (כפי שעלה בראיות הנוגעות לאישום השלישי), ואין זה סביר שירמה אותו לחשוב שזו הלוואה ממנו, בעוד שמדובר בהעברת תלושים כתרומה מחברת ינוב. כלומר, גם אילו אכן כחלון העביר את התלושים של ינוב לנאשם, לא יתכן שהנאשם סבר שמדובר בתלושים שכחלון רכש עבורו ושעליו להחזיר את הכסף בגין התלושים לכחלון, אלא מובן שהנאשם ידע שמדובר בתלושים שנתרמו מחברת ינוב. ההגנה לא זימנה את כחלון כעד מטעמה, ואינני מקבל את הטענה כי העובדה שרק בסוף פרשת התביעה התברר להגנה שכחלון לא יוזמן כעד תביעה, מנעה מההגנה את זימונו. הנאשם מסר גרסה ראשונית בעת חקירתו במשטרה כי קיבל הלוואה מכחלון בתלושים, ואולם בהמשך שינה מספר פעמים את גרסאותיו. אני דוחה את טענת הנאשם כי שינה את גרסתו מתוך סולידריות חברית לכחלון לאחר שהוטח בו שכחלון הכחיש שנתן לו הלוואה. בנוסף לכך, הנאשם לא העלה טענה זו, שלפיה קיבל את התלושים מכחלון, במענה לכתב האישום ולמעשה הגרסה עלתה רק לאחר סיום פרשת התביעה כאשר הובהר להגנה שכחלון לא יעיד מטעם המאשימה. לפיכך, דין טענת ההגנה להידחות.