ברזני נשאל לגבי רוני פילבסקי אשר היה יועץ הפרסום של הנאשם עד שנת 2013 (פרו' מיום 17.6.19). נאמר לו שפילבסקי טען שברזני ודני הרוש הקימו קואליציה של אנשים שנפגעו מהנאשם, יחד עם וודאי ופילבסקי ואף עם מירב גרושתו של הנאשם. מטרת המפגש על פי רוני הייתה להעניש את הנאשם. ברזני הכחיש כי היה רצון כזה וקואליציה כזאת והבהיר שנפגשו באופן חברי ולא כדי לתכנן פגיעה בנאשם, ובעיקר לתת כתף חמה לדני הרוש שנפגע ע"י הנאשם על לא עוול בכפו (עמ' 382-385 מפרו' מתאריך 17.6.19).
ברזני אישר שהגיע ליאח"ה משום שבמשך חודש היו שמועות בעיר שברזני עצמו פעל בצורה מושחתת בעניין התלושים והוא רצה לצבור ראיות וללכת למשטרה כדי להזים את השמועות. טרם פנייתו למשטרה התייעץ עם שני עורכי דין (עמ' 390). ברזני נשאל למה התכוון כשאמר לדני הרוש בהקלטה "שרונית נהנתה בדיוק כמוהו מהתלושים" והשיב שהיא קבלה כל ערב חג בדיוק כמוהו (עמוד 396-397).
לעניין המחלוקת בעניין היוזמה לפיה טוענת ההגנה שיוזמת התלושים היא של ברזני ואילו ברזני טוען כי היוזמה היא של הנאשם, נשאל ברזני אילו ראיות אסף בעצמו בקשר לנקודה זו: ברזני השיב שהראייה הכי בסיסית ורלוונטית היא ששנה לפני שהגיע ברזני ליאח"ה, מועלם הופיע אצלו ומסר לו 2,000 ₪ בתלושים, כאשר ברזני כבר אינו נמצא בעיריית כ"ס, בפסח 2015 (עמ' 405-407). בנוסף, בראש השנה 2015 הוא נקרא ללשכתו של הנאשם, שם קיבל ברזני מהנאשם 1,000 ₪ תלושים, שאת חלקם חילם, וחלקם בסך 600 הנותרים מסר ליאח"ה (עמ' 407-408).
ברזני הכחיש שהיה לו קשר לשגיא לנצ'נר בעניין התלושים (עמ' 408-409). עומת עם דברי שגיא לנצ'ר שאחרי שברזני עזב את עיריית כ"ס ברזני המשיך לבחוש בתלושים, והורה להעביר את התלושים למשרד של כחלון ומשם לקח אותם. ברזני הכחיש והשיב שכחלון הוא אחד האנשים המקורבים ביותר לנאשם אז לא הגיוני שישלח אליו את לנצ'נר ואז ילך לקחת מכחלון את התלושים (עמ' 409-410). הנאשם הוא זה שניצח על כל העניין (עמ' 415).
ברזני נשאל על אירועי יום השנה לפטירת אביו של הנאשם שנפטר בינואר 2013. מדובר ב-13 אזכרות. אחת לחודש בשנת האבל הראשונה, ועוד יום אחד בשנה השנייה. כל אזכרה בבית כנסת אחר (עמ' 426). ברזני התבקש למסור את שמות הגבאים ואמר שאינו זוכר את השמות, אך את שמו של אחד הגבאים בשם ייש כהן (עמודים 427-428). ברזני אישר שמסר תלושים לגבאים כדי לקנות בהם כיבוד (עמ' 428). אינו זוכר את שמות הגבאים אך זוכר את שמות בתי הכנסת שקיבלו את התלושים: "בית דורשיי" – נמסר לאדם בשם דוידוביץ'; בית הכנסת הספרדי המרכזי – נמסר לאדם שעובד עם ייש כהן (עמ' 429-430); "משכן ישראל" – בית הכנסת של התימנים בשכונת כיסופים; בית הכנסת "תפילה לדוד" (עמ' 430). בית הכנסת של הקהילה הפרסית "משכנות יעקב"; בתי הכנסת "יעקב ולאה", "רחל ולאה", "אוהל רחל", "דביר יונתן" "המרכזי הספרדי" ובית הכנסת של הקהילה המרוקאית, שם הגבאי הוא וקנין (עמ' 431); "בית יעקב"; בית כנסת בשיכון העלייה, הרב ערוסי (עמ' 434). ברזני נשאל לגבי שורה ארוכה של