--- סוף עמוד 124 ---
29.1.15 נדונה בקשה של רושל ועוז משא בע"מ להקמת נגריה ומוסך להתקנת מנופים למשאיות ב-1/50 (ת/97).
בחקירתה הנגדית העידה חנה רנד – כי בנוגע לשיחה שבה הנאשם וצ'רבינסקי היו על הקו, הנאשם דיבר איתה והיא שמע את צ'רבינסקי מדברת לידו באותו נושא (עמ' 1285). העדה הכחישה שהנאשם היה נוהג לצעוק עליה בישיבות מול תושבים, ולדבריה הישיבות מוקלטות וניתן לבדוק זאת (עמ' 1287). היו פעמים בודדות שבהן הרים עליה את הקול (עמ' 1288). אכן יחסיה עם צ'רבינסקי לא היו טובים (עמ' 1289-1290). לצ'רבניסקי היו טענות לגבי אופן הניהול של רנד, ולא בנוגע למקצועיות שלה (עמ' 1290). בנוגע לשיחת הטלפון עם הנאשם, שבו צרח עליה, המסמך החסר היה של סילוק פסולת, ומסמך כזה מעכב היתר בניה. בסופו של דבר ניתן ההיתר ללא המסמך (עמ' 1292). בזמן אמת היא לא התלוננה על כך, משום שחששה שיפטרו אותה (עמ' 1293). היא כפופה למהנדסת העיר ולנאשם, ואינה יכולה לומר להם אם לחתום (עמ' 1295). העדה הסבירה שבעת החקירה במשטרה, לא הביאה מסמכים לגבי ההיתר שנוגע לשיחה שבה הנאשם צרח עליה, מכיוון שלא שמרה זאת (עמ' 1299). בזמן אמת, בעת שהיא הורידה את התיק לחתימת הנאשם, כפי שהתבקשה, היא הוציא את הפתק של שרית, שבו נרשם שחסר מסמך, ובהמשך לא החזירה את הפתק לתיק (עמ' 1300-1301). העדה אישרה שכאשר אדם מגיש בקשה להרוס נכס שלו, ככלל, מאשרים לו את ההריסה, וכעקרון אין מניעה לאשר הריסה (עמ' 1307-1308). העדה אישרה שכחלון הגיש בקשה להריסה, והבקשות האחרות להקים עסק היו של סנדלר, אשר שכר מכחלון את השטח (עמ' 1308).
בחקירתה החוזרת הסבירה רנד בהקשר של פרוטוקול הרשמ"ק בנוגע לצו ההריסה (ת/89) כי בבקשות להיתרים כחלון לא הופיע בעצמו, אלא החברות שבבעלותו, כגון עוז משא (עמ' 1309). עוז משא הגישה את הבקשה לצו הריסה (עמ' 1310). ההיתר נחתם ביום 30.8.15 על פי בקשה של עוז משא. בנוסף ניתן היתר לגלי ליסינג אשר ששכרה את המקום להכשרת מגרש חניה למכירת רכבים, כולל גידור החלקה, יציקת אספלט והנחת מבנה יביל (עמ' 1312).
200. מר אהרן מוסלי העיד בחקירה ראשית (פרוטוקול מיום 25.6.20, עמ' 1258 ואילך) שהוא היה ראש מדור מניעת דליקות ומכבי אש בכפר סבא. הנאשם, היה יו"ר איגוד ערים לשירותי כבאות, וראש עיירית כפר סבא, ומתוקף תפקידו היה בעבר אחראי על מוסלי. יו"ר איגוד ערים אחראי על כל הנעשה בכבאות, לרבות מינויים לתפקידים. מערכת היחסים בינו לבין הנאשם, כשהיה יו"ר איגוד ערים, הייתה כשל עובד ומעביד (עמ' 1259). בהמשך, פורק איגוד הערים, ועובדי הכבאות עברו להיות עובדי מדינה. לאחר שאנשי הכבאות הפכו להיות עובדי מדינה, הנאשם המשיך להיות ראש עירייה, ועדיין הייתה לנאשם השפעה עליו, על אף שלא היה ממונה עליו. בכל הנוגע לענייני תכנון ובנייה בעיר כפר סבא, הם היו מקבלים פניות מהעירייה בקשר להחלטות וועדה לגבי היתר בנייה כלשהו, בודקים זאת, וככל שיש ליקויים מבחינת כיבוי אש מוציאים מכתב שדורש את תיקון הליקויים. לאחר סיום הבניה, באים לשטח לבדוק לפני אכלוס, ולתת אישור תקינות מבחינת סידורי הכבאות. האישור של הכבאות הוא חלק מהאישור לקבלת טופס 4 ולאכלוס הבניין (עמ' 1259). הנאשם פנה אליו בעיקר בקשר לפרויקט מסוים של כחלון (עמ' 1260). כעקרון, הטיפול בפניות הוא לפי סדר קבלתן. ואולם, כאשר הנאשם מבקש לקדם תכנית מסוימת, העיד מוסלי כי הוא מבצע את מה שאומרים לו, ומקדם את התכנית הזאת לראש התור בטיפול בה (עמ' 1260, ש' 9-13). כך גם בבדיקת מבנים