--- סוף עמוד 152 ---
בחקירתו הנגדית מסר הנאשם כי אינו יכול לזכור במדויק מה אמר ומה לא אמר, אך זה היה בתקופה של אחרי מעצר, בתקופה מדוכדכת. לא דיבר עם מועלם על החקירה. אם נאמרו דברים, זה היה ברמה של "תגיד את האמת", זו רוח הדברים. רק ביקש ממועלם שיגיד את האמת, וכאשר מועלם שאל אותו לגבי אפשרות שיעזור לו לגבי שעות העבודה של מועלם, השיב הנאשם אינו יכול לעזור לו (עמ' 1338). הנאשם העיד שכאשר השתחרר ממעצר, אמר לו החוקר לא לדבר עם עדים שהעידו (עמ' 1340). הוא לא ידע מי העיד במשטרה, ולכן כאשר רצה לדבר עם אחת העובדות בנושא מחלקת הנוער, התקשר למנכ"לית העירייה ובירר האם אותה עובדת נחקרה, המנכ"לית שאלה אותו מדוע הוא שואל, ואז הסביר לה שהוא רוצה לדעת אם הוא יכול לדבר איתה על עניין מחלקת הנוער. למחרת, הוזמן לחקירה בקשר לכך. בנוגע למועלם, הנאשם בכלל נתן הנחיה שמועלם לא יגיע, אך מסתבר שמועלם נשלח לשים לו דואר ברכב על-ידי סמנכ"ל העירייה. היו גם עדים שהגיעו אליו ורצו לפגוש אותו, והוא לא הסכים לפגוש אותם. כל נושא השיבוש, לא היה ולא נברא (עמ' 1340-1341).
סיכומי הצדדים
269. ב"כ המאשימה, עו"ד אורלי שרגנהיים, טענה בסיכומיה כי מדובר באישום שנולד בשלב מאוחר בחקירה, לאחר העברת כל חומרי החקירה מהמשטרה לפרקליטות, ואף לאחר העתקת חומרי חקירה עבור ההגנה לצרכי שימוע. באירוע נכחו הנאשם ומועלם בלבד. האירוע לא תועד ולא הוקלט. מועלם היה לאכזבה עבור המאשימה בבואו לדוכן העדים. מדובר בעד שפחדו מהנאשם גבר עליו והוא חזר בו מרבות מאמרותיו במשטרה, ועל כן יקשה על המאשימה להסתמך עליו (עמ' 95). עם זאת, הודעתו במשטרה הוגשה בהסכמה ואף לבקשת ההגנה (ת/98ב'). לכן, יש להעדיף את הודעתו במשטרה. בתחילת הודעתו העד לא סיפר על השיחה עם הנאשם, ורק לאחר שהחוקר שאל אותו במפורש אם המילה תלושים עלתה בשיחתם והסביר לו שהדבר עולה בראיות, מועלם השיב שהנאשם אמר לו שהוא מוקלט (הכוונה לשיחה בהאזנת הסתר בנוגע לתא הכפפות (ת/56(8)). מדובר בהקלטה שכלל לא הייתה ידועה למועלם בשלב זה של החקירה. בהמשך החקירה, מועלם סיפור לחוקר על אמירותיו של הנאשם כי "ישבו עלינו יותר משנתיים... אנחנו מוקלטים הרבה דברים". החוקר ביקש לדעת על עניין 7 השנים, ואז מועלם סיפר שאכן הנאשם שאל אותו מדוע אמר 7 שנים ולא 5 שנים, והוסיף שהנאשם אמר לו שציפה מהאנשים שלו להיות נאמנים. המאשימה טענה שבחקירה הראשית אישר מועלם שבמפגש הנאשם אמר לו שהם מוקלטים לגבי תא הכפפות, אך הוסיף שהנאשם ביקש שיאמר אמת בחקירותיו, ואישר שהנאשם אמר שבגדו בו ופגעו בו, אך בפתח החקירה הנגדית אמר שאינו זוכר זאת. בהמשך החקירה הנגדית, הסכים העד לכל גרסה שהציעה לו ההגנה. זאת בשל פחד מהנאשם. המאשימה עתרה לאמץ את גרסתו של מועלם בחקירה, ולא להסתמך על עדותו הפתלתלה בבית המשפט. לטענת המאשימה יש להרשיע את הנאשם באישום הרביעי, וזאת על אף שמועלם אכזב בעדותו בבית המשפט. הנאשם היה מודע להיות העד אדם שמסר לגביו עדות במשטרה, ועל אף שהוזהר שלא לעשות כן, ניהל שיחה עם העד שנגעה לחקירה עצמה, הביע אכזבתו מהעד, ובכך הטריד אותו.