לפעמים מועלם היה מקבל תלושים אבל העדיף סל מזון. בתקופה של ברזני קיבל מועלם כ-5 פעמים תלושים עד שהחליט לוותר עליהם ולקבל סל (עמ' 94). כל עובדי העירייה מקבלים מהעירייה תלושים בפסח ובראש השנה. 400 ₪ בראש השנה, 500 ₪ בפסח (עמ' 100). התלושים שנשלח להביא לברזני, נמסרו לברזני ביד וחולקו אח"כ על פי רשימות לנזקקים (עמ' 100-101).
הנאשם ידע על קיומם של התלושים, מכך שמועלם עצמו אמר לנאשם שהביא תרומות, מעטפות עם תלושים, מהקבלנים לברזני (עמ' 103). מועלם לא חתם כשלקח תלושים משום שהנאשם חשש שיגידו שמועלם בתור נהג ראש העיר, לוקח עבור הנאשם תלושים (עמ' 104). בתקופה של צרפתי, מועלם לא הביא כלום מהקבלנים (עמ' 106). שמע את דותן אומר לצהלה הדוברת בפסח 2016 שקיבל מיינות ביתן קרוב ל-35,000 ₪ (עמ' 107). דותן נכנס לחדרו של הנאשם עם מעטפה מיינות ביתן והראה לו מה הוא קיבל. אלו אותן מעטפות שמועלם ראה אצל ברזני. כל המעטפות מיינות ביתן זהות (עמ' 109). הנאשם ידע שמתקבלות תרומות כסף משאול קרמיקה ועוברות לברזני (עמ' 112). ברזני עשה את רשימות הנזקקים. הוא בנה את הרשימות בהתחלה. הרשימות עברו לצרפתי ולדותן (עמ' 116).
--- סוף עמוד 23 ---
חלק מהתלושים הלך לנזקקים שהם מקורבים של ראש העירייה. הם לא היו בקריטריונים של הרווחה, היו גבוליים. אותם אנשים נזקקים, עשה אותם נאמנים לו. חלק מהנזקקים התביישו לקבל מהרווחה (עמ' 117-118). במשך 5, 6 שנים ברזני היה אומר כל חג, שקיבלו משבירו וצריך לחלק. בראש השנה ובפסח. בהערכה בסביבות 6,000, 10,000 כל חג (עמ' 119-120). ברזני אמר למועלם שממרום הנדסה קיבלו בערך 5,000 ₪ בתלושים במשך 5, 6 שנים (עמ' 121), ומיינות ביתן בין 15 ל-20 (עמ' 121). לא חתמו אצל אף קבלן. ברזני היה שולח מישהו, לא מהעירייה, כדי שיחתום ולא יקשרו אותו לעירייה (עמ' 122). מועלם אישר שהוא, הנאשם וברזני ידעו במשך שנים שמדובר במסלול עוקף לקבלת תלושים לחג, שזה לא תקין, ולכן הנאשם לא רצה שיהיה תיעוד לקבלת תלושים בעשרות אלפי ש"ח מיינות ביתן (עמ' 122). מועלם קיבל מהנאשם עצמו פעם אחת תלושים לחג שמקורם מהתלושים ולא מהעירייה, את השאר קיבל מברזני (עמ' 128).
בתחילת עבודתו של ברזני, בפעם הראשונה הוא הביא לארבעת עובדי הלשכה מעטפות שהגיעו מהתורמים, ואמר שזה חג שמח מראש העירייה. 400 ₪. בלי קשר קיבלו גם מהעירייה/מהוועד. בסביבות 2014, כשברזני עזב, מועלם העדיף לקבל את סל מזון במקום תלושים, משום ששוויו היה רב יותר (עמ' 128-129). חוץ ממנו קבלו תלושים עובדי הלשכה, ובהם סימונה לוי, רונית ודאי וענת עלימה (עמ' 129).