--- סוף עמוד 26 ---
30. בחקירתו הנגדית, מועלם אישר את הטענה כי כשהוא הוצא מחוץ לחדר החקירות נאמר לו לשתף פעולה כדי שיסיימו עם העניין כמה שיותר מהר, שכן מועלם חשש שלא יחזור לביתו ביום החקירה. בנוסף אישר מועלם שנאמר לו באופן מפורש כי אם לא ייתן להם עדות נגד הנאשם יישאר במעצר. אישר שהחוקרים אמרו לו שברזני אינו מעניין אותם, אלא הם רוצים את הנאשם, והוא פחד להיות במעצר (פרו' 11.7.19, עמ' 759-760). הסניגור טען כי המילה תלושים לא עלתה בשיחה עם הנאשם ומועלם השיב: "יכול להיות חירטטתי" (עמ' 769). מועלם הסכים שרק עתה, בעת החקירה הנגדית, הוא מבין שהחוקר הכניס לו את המילה תלושים לראש (עמ' 772). מועלם הסכים שהעתיד שלו היה תלוי בחוקר (עמ' 783). הוא הבין כי אם לא ישתף פעולה הוא ייעצר (עמודים 783-784). כשהגיע לחקירה הפעילו עליו לחץ. הדברים שאמר מועלם בתחילת החקירה הם הנכונים, וייתכן שמלחץ הוא הוסיף בהמשך דברים שאינם בהכרח נכונים (עמ' 785).
מועלם אישר שלא שמע על נושא התלושים לפני שברזני נכנס לתפקיד (עמ' 786). הנזקקים היו על גבול הקריטריונים של הנזקקות, אך לא עמדו בקריטריונים של הרווחה (עמ' 787). בחלק מן הזמן ברזני בעצמו היה נזקק ולכן העד היה מביא לו סלי מזון. אינו זוכר שמסר לברזני תלושים (עמ' 788-789). אישר שהנאשם נתן לו שמות של אנשים שלהם יש לחלק את המעטפות וכולם נזקקים, ואת ברזני הוסיף הנאשם בין השמות כי ברזני היה נזקק (עמ' 790).
התווים חולקו בהתאם לרשימה שהייתה אצל ברזני, כך במשך 4-5 שנים. ברזני היה מוריד ומוסיף אנשים לרשימה בהתאם לשיקול דעת. בפועל זה היה מפעלו של ברזני (עמ' 790-791). עם צרפתי אינו זוכר ענייני תלושים. עם דותן התחדש (עמ' 793-794). עם עזיבתו של ברזני הפסיקו גם התלושים לעובדי הלשכה (עמ' 794). צביה הביאה מיינות ביתן (עמ' 803). הוא אף פעם לא הביא תלושים מיינות ביתן, וברזני הוא שאמר לו לא לחתום (עמ' 807). אינו יודע על שימוש של הנאשם בתלושים לצורך פרטי (עמ' 807). מועלם אישר את דברי הסנגור שהחוקרים רצו שידבר על הנאשם ואיימו עליו כדי שישתף פעולה (עמ' 811-812).
הסנגור ציטט מהחקירה את דברי מועלם לחוקריו: "מה אתה רוצה שאני אביא אותו סתם?" מועלם הבהיר שהכוונה לנאשם (עמ' 817). החוקר רצה שייתן יותר דברים על הנאשם. מועלם אמר לחוקר "אבל מה אתה רוצה שאני אגיד לך סתם שראיתי אותו עם תלושים?" (עמ' 819 לפרו', עמ' 14 ש' 38 לתמליל). אישר את דברי הסנגור שבשלב זה היה במצוקה ופחד (עמ' 822-823). כשהחוקר אמר לו "אתה רוצה להפוך את זה לקטע פחות נעים?" הוא נלחץ. פחד מהמעצר (פרו' עמ' 828-829, תמליל עמ' 30, ש' 14). הסנגור אמר שאת ה-400 ₪ מתנה מהוועד קיבלו מברזני, ומועלם השיב שגם רונית נתנה. הכול היה מגיע לברזני ומשם היו מחלקים (עמ' 818). אישר שמעולם לא ראה את ברזני נכנס לחדרו של הנאשם ולוקח משם דברים. הכול היה אצל ברזני. בשל לחץ החקירה אמר שברזני לקח ממגירותיו של הנאשם דברים (עמ' 843).