--- סוף עמוד 71 ---
חילק אותם. נתנו לו להבין בחקירה שזה מפליל אותו ונתנו לו להבין שאם הוא יגיד שהוא חילק את התלושים זו פעולה בלתי חוקית. ההגנה הביאה ראיות שהוא אכן חילק תלושים, ואין בכך כל פסול. גם אם אין חשיבות לשאלה אם הוא חילק או לא חילק תלושים, מה שחשוב זה כיצד הוא הגיע למצב שהוא מסר גרסה כפי שהחוקרים רצו לשמוע והיא אינה האמת.
94. ברזני טען שהלך לגנגינה ביד יצחק וקיבל תלושים. בהודעה של גנגינה הוא אומר שזה לא נכון ושמעולם לא נתן תלושים, והסתבר שברזני התחיל לעבוד אחרי שגנגינה לא היה שם. ההגנה לא הצליחה לאתר את גנגינה ולהביאו לעדות. בשונה מהתביעה להגנה יש קושי להגיע לעדים ולהביאם לעדות.
עדותו של ברזני רווית שקרים והעדים שהביאה ההגנה מדגישים את חוסר מהימנותו. צרפתי הגיע בחודש יוני 14'. חלוקת התלושים הראשונה היתה אמורה להתרחש בספטמבר-אוקטובר 14'. כלומר היו שלושה-ארבעה חודשים עד לחלוקה. צרפתי ראה תנועה של נזקקים שהיו רגילים להגיע ולקבל בחגים תלושים ואין לו תלושים לתת להם. הוא שאל על כך והנאשם אמר לו שידבר עם ברזני. ניתן ללמוד מכך שלא הנאשם עסק בתלושים אלא ברזני. צרפתי מעיד שברזני לא עזר לו. צרפתי העיד שבחג הראשון לא חילקו כלום. כלומר, לא מדובר במפעל של הנאשם. ברזני הלך ולכן לא חילקו כלום. אחרי שברזני עזב הפסיקו לתת תלושים לעובדי העירייה. קו פרשת המים זה ברזני. צרפתי העיד שבאו נזקקים ולא היה מה לחלק והנאשם לא הנחה דבר בעניין. צרפתי זכר שבחג האחרון בו עבד חולקו תלושים, אך הדבר החשוב בעדותו זה החג הראשון לאחר עזיבת ברזני. מי שניהל את כל העסק הזה הוא ברזני עם היוזמה שלו וההוכחה הברורה היא מה שאומר הנאשם לצרפתי שהחליף אותו. אחרי שהיתה תנועה בלתי פוסקת גם בחגים הבאים צרפתי הלך לרון קוגמן, והוא שיחזר לו את הרשימה. גם הפעם היוזמה אינה של הנאשם, ואף אם היתה יוזמה של הנאשם זה היה תקין לחלוטין. מבחינת הנאשם זו היתה מטלה שהעירייה לא חייבת להתעסק איתה. אם יש עוזר שעוסק בכך אז טוב, ואם לא אז לא. ברזני לקח את זה כמפעל שלו וניהל את זה. אחרי שעזב החליט הנאשם שלא להתעסק בכך יותר. אחרי שצרפתי משחזר את הרשימות וממשיך את המהלך, מובן שזה לא בניגוד לעמדת הנאשם. צרפתי מסר שסיפר על כך לתובעת אך היא לא העבירה את הדברים להגנה. עוד מסר צרפתי כי "הנהג של יהודה קיבל את כל התלושים עם הרשימות וחילק ופיזר אותם", כך שלא הנאשם קיבל את התלושים כטענת המאשימה. אין לאפשר מצב בו המאשימה אינה מעבירה פרטים כאלה להגנה. על צרפתי הוטלו אימה ופחד במהלך החקירה. צרפתי העיד כי "חד משמעית העבירו לי את המסר שמבקשים שאפליל את יהודה" (עמ' 513 ש' 31). בהמשך לכך צרפתי שש לתת תשובות בחקירה הראשית, ובחקירה הנגדית לכל ניסיון לדלות ממנו מידע אודות התנהגות פסולה, הוא השיב שאינו זוכר.