(-) שפריר – 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי המעצר; קנס כספי בסך 80,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תמורתו; 12 חודשי מאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין; ופיצוי בסך 180,000 ₪ לעבד אללטיף מוראד.
ערעורו של שפריר וערעור המדינה
33. שפריר היה מעורב כעורך דין בחלק נכבד מהאישומים בכתב האישום כמי שהגיש הצהרות לרשויות המס וכמי שהגיש תביעות לבית המשפט המחוזי על סמך המסמכים המזויפים. בית המשפט המחוזי זיכה את שפריר מהעבירות החמורות של זיוף וקשירת קשר, אך מצא כי שפריר עצם את עיניו בפני מעשי הזיוף.
המדינה ייחסה לשפריר מעורבות עמוקה במעשי הזיוף והתרמית וביקשה להשית עליו מאסר בפועל של עשר שנים. בית משפט קמא מצא כי לשפריר אמנם לא הייתה מעורבות במעשי הזיוף, אך בסיפא לפסק דינו בחן לאורך עשרות עמודים את היסוד הנפשי של שפריר, ומצא כי זה עצם את עיניו לנוכח המסמכים והפעולות החשודות. על מסקנתו של בית משפט קמא כי שפריר לא היה חלק מהקנוניה ולא הייתה לו מעורבות במעשי הזיוף – נסב ערעורה של המדינה. על מסקנתו של בית משפט קמא כי שפריר עצם את עיניו והיה מודע לכך שמדובר במסמכים מזויפים – נסב ערעורו של שפריר.
נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לסופו של יום מצאנו להתערב במסקנתו של בית משפט קמא ולזכות את שפריר מחמת הספק מכל האישומים שיוחסו לו.
34. כתב האישום כמפורט לעיל, ייחס לשפריר 11 אישומים, כמי שהיה חלק מחבורת הזייפנים והרמאים שקשרו קשר לגנוב קרקעות מבעליהם החוקיים. בהכרעת הדין זיכה בית המשפט את שפריר מקשירת הקשר, וקבע כי שפריר לא היה חלק מהחבורה ולא היה שותף לקנוניה הפלילית. משכך, זוכה שפריר מעבירות קשירת הקשר והזיוף ומעבירות המס ואיסור הלבנת ההון. בשל חשיבותם, נביא את הדברים כלשונם בהכרעת הדין:
"כפי שיפורט להלן, הראיות שהציגו המאשימה והסניגור, אינן תומכות בטענה שנאשם מס' 2 [שפריר – י"ע] היה חלק מהקנוניה, אלא מלמדים כי הוא פעל כעורך דין, שלא הייתה לו מעורבות בתכנון מעשה המרמה והזיוף והשגת המסמכים המזויפים. כמו כן, לא הוכח ברמה הנדרשת בהליך הפלילי, כי המסמכים זויפו לבקשתו של נאשם מס' 2, בהסכמתו או דעתו, שהיה לו אינטרס אישי בזיוף המסמכים, או שצמחה לו כל טובת הנאה מזיופם [...] (שם, פסקה 509 להכרעת הדין).
אילו לנאשם 2 היה חלק בקנוניה שנרקמה ואילו היה חלק מתכנית המרמה, סביר להניח שוליד ופארוק היו מספרים בהודעותיהם במשטרה ובעדויותיהם בפניי, כי לנאשם 2 היה חלק בקנוניה שנרקמה. אדרבא, הן פארוק רחאל והן וליד הייב העידו שניהם, כי הם לא סיפרו לנאשם 2 שמדובר במסמכים מזויפים ולכן, הם לא יכולים היו לאשר שהוא ידע שמדובר במסמכים מזויפים [...] השתלשלות אירועים זו אינה תומכת באפשרות שנאשם 2 היה חלק מהקנוניה ואף שוללת אותה. אילו נאשם 2 היווה חלק מהקנוניה, פארוק רחאל לא היה מציג את עצמו בפניו כוליד הייב. דבר נוסף, בגין ייצוגו בהעברת הזכויות בהסתמך על ייפויי הכוח המזויפים, גבה נאשם 2 מוליד הייב שכר טרחה בסך 12,500 ₪ כפי שעולה מחשבונית המס שהנפיק נאשם 2 בזמן אמת (9.11.2010 – מוצג נ/45). עובדה זו מלמדת, כי נאשם 2 פעל כעורך דין שייצג לקוח ולא כשותף לדבר עבירה (שם, פסקה 510) [...] ברם, לא הוכח שלנתבע 2 [צ"ל לנאשם 2, שפריר – י"ע] הייתה ידיעה פוזיטיבית באשר לטעמים האמתיים, שהניעו את נאשם 4 להיות מעורב, שכן קיימת אפשרות, שלא ניתן לפסול אותה כבלתי סבירה לחלוטין, שנאשם מס' 2 סבר שמעורבותו נבעה מהיכרותו עם וליד הייב ופארוק רחאל (שם, פסקה 511).