(1) רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;
(2) [...]
עצימת עיניים לנוכח חשד והימנעות מלברר את החשד שקולה אפוא למודעות, וככלל, "כאשר ממערכת הנסיבות האובייקטיביות עולה, כי בלבו של כל אדם בר-דעת היה מתעורר חשד, עשוי הדבר להקים חזקה עובדתית הפועלת לחובת הנאשם. כך, ניתן להניח כי מערכת נסיבות שהייתה מעוררת חשדו של כל אחד אחר, וודאי עוררה, בפועל, גם את חשדו של העושה" (ע"פ 11699/05 סרפו נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (23.6.2008)).
הרשעתו של שפריר בתזה של ידיעה או למצער של עצימת עיניים מבוססת לכאורה על קביעות מהימנות, אך כשבוחנים את הדברים לעומקם, ההרשעה מתבססת בעיקרה על ראיות נסיבתיות ועל המסקנה שבית משפט קמא הסיק מהן. ודוק: הרשעה על בסיס של ראיות נסיבתיות אינה בהכרח "חלשה" מהרשעה על סמך עדויות ישירות. אדרבה, הצטברות של ראיות נסיבתיות מפחיתה את החשש להרשעת שווא. אולם על מנת להרשיע על בסיס ראיות נסיבתיות עלינו לקבל כל ראיה נסיבתית בפני עצמה כדי לקבוע אם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי. בשלב השני יש לבחון את מסכת הראיות הנסיבתיות כולה בהתבסס על ניסיון החיים ועל השכל הישר ו"נדרש כי שילובן יוביל למסקנה מפלילה כמסקנה סבירה אפשרית יחידה. בהתקיים מסקנה סבירה אפשרית אחרת, שהיא ממשית ואינה דמיונית, שאין בה כדי הפללת הנאשם, דינו לצאת זכאי" (ע"פ 2102/04 קייס נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (28.5.2007); וראו מבין רבים נוספים ע"פ 6392/13 מדינת ישראל נ' קריאף, פסקה 99 והאסמכתאות שם (21.1.2015)). לטעמי, מארג הראיות שזקף בית משפט קמא לחובתו של שפריר אכן מעורר תמיהה, אך אינו מביא למסקנה סבירה אפשרית יחידה כי שפריר ידע או לפחות עצם את עיניו מלראות כי במסמכים מזויפים עסקינן.
38. בית משפט קמא הגיע למסקנה כי שפריר לא היה מעורב בקנוניה ועל כך כאמור נסב ערעור המדינה. אך גם המדינה הסכימה בטיעוניה לפנינו כי שפריר לא היה נכון "ללכלך" את ידיו בפעולות כמו מתן אישור כוזב לחתימה של מי שלא חתם בפניו. לשיטת המדינה, זו הסיבה שבגינה היו מקרים שבהם המעורבים בקנוניה ידעו שעליהם לפנות לעורך דין אחר או לפעול בדרך אחרת שלא באמצעותו של שפריר. נקודת מוצא זו, ולפיה חבורת הזייפנים והנוכלים ידעה שאינה יכולה לסמוך על שפריר, מקשה מלכתחילה לאמץ את תזת הידיעה או עצימת העיניים המיוחסת לשפריר, ומכל מקום, אינה מתיישבת עם ערעור המדינה על זיכויו של שפריר כמי שקשר קשר מלכתחילה עם הזייפנים והרמאים.