בית המשפט קבע כי אינו נותן אמון בגרסתו של שפריר כי מהתשובות של גנזך המדינה, הוא הבין כי ייפויי כוח אלה פשוט לא נמצאים בגנזך או שקיימת קפיצה בספר בין התאריכים השונים כך שקיים חסר במסמכים בגנזך, ואין רצף של כל המספרים בכל יום ויום. נקבע כי גם אם ניתן לקבל בדוחק את גרסתו של שפריר כי כך הבין את התשובות שקיבל מהגנזך, אין בכך כדי לתמוך בגרסתו שהוא לא ידע שהמסמכים מזויפים, מה עוד שלגבי שני ייפויי כוח קיבל תשובה שהמסמכים לא נמצאים בגנזך, עובדה מחשידה על פי גרסתו של שפריר עצמו.
איני סבור כך, וקביעתו של בית המשפט בנקודה זו אף היא בגדר מסקנה. בפנייתו אל גנזך המדינה תיאר שפריר פרטים שנועדו להקל על זיהוי ואיתור ייפויי הכוח: שם החותם, מספרי החלקות, תאריך חתימה, שם הרוכש ועוד. הפרטים שצוינו על ידי עו"ד שפריר הם הפרטים שנדרשו ממנו על ידי גנזך המדינה, כפי שעולה מהתכתובת במייל בינו לבין גנזך המדינה. שפריר פנה במייל ביום 28.11.2011 לגנזך המדינה (נ/60), כהאי לישנא:
"בהמשך לשיחתי הטלפונית עם אליסה, אבקש לפנות אליכן דברים, כדלקמן:
1. משרדי עוסק במקרקעין, ועוסק ברישום בטאבו של עסקאות מקרקעין שיעשו במגזר הערבי בצפון הארץ.
2. בין היתר, אני עוסק, ברישום עסקאות שנערכו לפני קום המדינה, כאשר העסקאות בוצעו על ידי חתימת המוכר על יפוי כוח בלתי חוזר, בפני הנוטריון הציבורי בנצרת.
3. יש בידי מספר יפויי כח בלתי חוזרים שנחתמו בשנים 1945 עד 1948, ואני מעוניין לדעת האם בגנזך המדינה מצוי העתק של אותם יפויי כח.
4. הייתי מעוניין להגיע אל משרדכן עם יפוי הכח שברשותי, ולבדוק את השאלה האם יש בגנזך המדינה עותקים של יפויי הכח הנ"ל.
5. אודה על מתן הנחיות, כיצד על[י] לפעול על מנת לבצע את האמור לעיל.
6. בתודה מראש" (הדגשה הוספה – י"ע).
למחרת השיב גנזך המדינה כי עליו לפנות למר יוסי כהן בגנזך המדינה ולצרף את המסמכים הבאים: אישור מקורי ועדכני חתום על ידי בית המשפט; תאריך חתימת ייפוי הכוח/פסק הדין; מספר הספר ומספר הדף שבו שמור ייפוי הכוח; שם מייפה הכוח ושם מיופה הכוח; בית המשפט בו נחתם ייפוי הכוח; ואגרה על סך 103 ₪. אין בתשובת גנזך המדינה דרישה מפורשת לנקוב במספר הסידורי של ייפוי הכוח. לא נעלמה מעיני טענת המדינה כי שפריר התבקש להעביר את "מספר הספר ומספר הדף שבו שמור ייפוי הכוח" שלטענתה, הוא המספר הסידורי – אך ספק בעיני אם מצופה מעורך דין, ואפילו כזה העוסק בתחום המקרקעין, להכיר את שיטת מספור ייפוי הכוח ולהבין מתשובה זו כי היה עליו למסור את המספר הסידורי. מכל מקום, בהתאם לתשובה שקיבל פנה שפריר למר יוסי כהן בגנזך המדינה (ת/357 הנזכר לעיל). פנייה זו כשלעצמה, כמו גם מכתבו של שפריר לגנזך המדינה כמצוטט לעיל, אינם עולים בקנה אחד עם התזה ששפריר ידע או חשד כי ייפויי הכוח מזויפים. לדידי, קשה להלום פנייה כזו לגנזך המדינה אילו שפריר אכן חשד כי הוא מחזיק בייפויי כוח מזויפים.