48. לא אכחד כי למקרא מכתבי רשם המקרקעין סברתי תחילה כי יש לראות בהם אור אדום שהוצב בפני שפריר, שהיה אמור לגרום לו לחשוד כי הוא מחזיק בידיו ייפויי כוח מזויפים. אולם, אם אכן כך היה הדבר, הרי שניתן היה לצפות שרשם המקרקעין יפנה תשומת לב שפריר כי מדובר במסמכים מזויפים. אף ניתן היה לצפות כי רשם המקרקעין יגיש חיש מהר תלונה למשטרה בחשד לזיוף או לניסיון זיוף, כשומר סף אשר מודע לתופעה של זיופים וגניבת קרקעות. לא כך עשה רשם המקרקעין, שאף הפנה את שפריר לבית המשפט המוסמך. לגרסת שפריר, הן במשטרה והן בעדותו, הוא הסביר לאמיר הייב ולאחותו את הקושי הנובע ממכתבו של רשם המקרקעין, אך אמיר הייב עמד על כך שהקרקע שייכת לאמו, שהעבירה לו אותה ללא תמורה, והוא ביקש למצות את זכויותיו ולפנות לבית המשפט. לא למותר לחזור ולהזכיר, כי אמיר הייב בחר שלא להעיד במשפט, ומנגד, גרסתו של שפריר התקבלה על ידי בית משפט קמא, ואין לי אלא להפנות לדברים כלשונם:
"גם התנהלותו [של שפריר – י"ע] בעסקה שנמסרה לטיפולו על ידי סיהאם סואעד, אחותו של נאשם 10 [אמיר הייב – י"ע] מלמדת, בניגוד לטענת המאשימה, שנאשם 2 לא היה חלק מהקנוניה. גם בעסקה זו כמו בעסקאות באישום 19, שלח פקיד לשכת רישום המקרקעין ביום 23/1/2011 מכתב לנאשם 2, והודיע לו על דחיית הבקשה שהגיש בשם סיהאם סואעד, לרישום הערת אזהרה על סמך ייפוי כוח משנות הארבעים של המאה הקודמת, מהטעם שבדיקה בגנזך המדינה גילתה שקיים ייפוי כוח הנושא אותו מספר סידורי, אשר מתייחס לעסקה אחרת וצדדים אחרים. בעקבות תשובה זו ייעץ נאשם 2 לסיהאם לוותר על העסקה, היא קיבלה את חוות דעתו, והטיפול בעסקה הופסק. עובדות אלה אינן שנויות במחלוקת, והוכחו אף בהודעותיו של נאשם 2 ובעדותו בפניי, שכלל לא נסתרו. התנהלות זו מלמדת שנאשם 2 אינו צד בקנוניה. מנגד, נאשם 10 התעקש להמשיך בהליכים על סמך ייפוי הכוח (ת/34) למרות תשובה זהה שנתן פקיד לשכת רישום המקרקעין לגבי אותו ייפוי הכוח ת/570 ולכן, המשיך נאשם 2 בקידום העסקה. שוב, התנהלות זו מלמדת שנאשם 2 אינו חלק מהקנוניה" (פסקה 516 להכרעת הדין, הדגשות הוספו – י"ע).
סיהאם סואעד, אחותו של אמיר הייב, לא המשיכה אפוא במאבק המשפטי, אך אמיר הייב עמד על טענתו. ואכן, כפי שעולה מעובדות אישום 19 ומהראיות שנשמעו, שפריר הגיש לבקשת מרשו אמיר הייב שתי תביעות לבית המשפט, שאליהן צירף את רשם המקרקעין. במקביל הגישו יורשי חמאדה, בעלת הזכויות במקרקעין, תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה שגם אליה צורף רשם המקרקעין כנתבע. שלוש התביעות נדונו במאוחד. שתי התביעות שהוגשו על ידי שפריר בשמו של אמיר הייב נדחו על ידי בית המשפט, בעוד שתביעת יורשי חמאדה התקבלה (פסק דינו של השופט ר' סוקול מיום 12.2.2015 בשלושה תיקים מאוחדים ת"א (מחוזי חי') 44562-06-11; 45844-06-11; 44521-06-11). מאלף לציין, כי בכתב ההגנה שהגיש רשם המקרקעין בתגובה לתביעת היורשים, נכתב כי "הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבע [אמיר הייב – י"ע] על זכויות זריפה, סובחי, כאלד ואחמד בחלקה 2 בגוש 10342 נרשמה כדין בהתאם לייפויי כוח הנחזים ככשרים, אשר הוצגו בפני רשם המקרקעין", ובסעיף 18.2 לכתב ההגנה "רשם המקרקעין ישוב ויטען כי רשם את הערת האזהרה על פי ייפוי כוח אשר נחזו ככשרים וכי לא נפל כל פגם בפעולתו" (קלסר 24 שסומן ת/303, סעיף 9 לכתב ההגנה בת"א 45844-06-11, ההדגשה הוספה – י"ע). אם רשם המקרקעין בכבודו ובעצמו גורס בכתב הגנה לבית המשפט כי ייפויי הכוח נחזו ככשרים, הרי שיש מקום לטענה כי גם בעיני שפריר הם נחזו ככשרים.