51. אלא שגם בנקודה זו איני משוכנע כי ראיה נסיבתית זו עומדת איתנה על רגליה. אכן, טופס המש"ח הוגש למיסוי מקרקעין ביום 9.2.2011 ותשובת משרד הפנים ניתנה כבר ביום 13.1.2011 (ת/581). אולם שפריר מילא את טופס הדיווח למיסוי מקרקעין כבר ביום 31.12.2010 (כפי שעולה מאישור החתימות על גבי טופס המש"ח ת/290), שאז טרם היתה בידו התשובה ממשרד הפנים, ונאמר לו באותה עת על ידי אמיר הייב כי האחים חמאדה הלכו לבית עולמם. אין זו תופעה בלתי שכיחה שעורכי דין ממלאים את טופס המש"ח בעת או בסמוך לביצוע העסקה, ומגישים את הטופס סמוך למועד המחויב בדיווח על פי דין. לכן, גם בהנחה, שלא הוכחה, שתשובת משרד הפנים מיום 13.1.2011 הגיעה לידי שפריר עוד לפני שדיווח על העסקה כאמור במכתבו מיום 6.2.2011 (בטעות נכתב במכתב 6.2.2010, המכתב התקבל במס שבח ביום 9.2.2011 עם טופס המש"ח והמסמכים הנלווים) הרי שמסתברת גם האפשרות שמאחר שהטופס כבר מולא ביום 31.12.2010 התשובה של משרד הפנים לא עודכנה בטופס הדיווח, מה שהיה מצריך מחיקה ושינוי על גבי הטופס. לא נעלם מעיני כי בחקירתו במשטרה, כשנשאל שפריר מדוע רשם בהצהרה למיסוי מקרקעין שבני משפחת חמאדה אינם בחיים, ענה: "לא יודע. בזמן שהגשתי את המש"ח לא ידעתי שהם בחיים. ראיתי אותם בבית המשפט המחוזי בחיפה זמן רב אחרי הגשת המש"ח" (הדגשה הוספה). בנקודה זו, אני נכון לאפשר לשפריר ליהנות מן הספק, שמא בשעה שנשאל במשטרה לא דק פורתא בין זמן מילוי הטופס לבין הגשתו.
52. זאת ועוד. על כך ששפריר לא ביקש להסתיר את קיומם של יורשי חמאדה, אנו יכולים ללמוד ממכתבו אל רשם המקרקעין מיום 2.1.2011 (ת/283). במכתב זה, שנשלח בהמשך לבקשה לרשום הערת אזהרה לזכות סיהאם סואעד (אחותו של אמיר הייב) ציין שפריר כי לפי בדיקה שערכה שולחתו התברר מי הוא היורש על פי דין של המנוח שהעביר את המקרקעין אל אביה המנוח, וכי משפחתו של יורש זה, ששמו נזכר במכתב, מתגוררת בטורען. במכתב דומה שנשלח לרשם המקרקעין ביום 10.1.2011 שנכתב בעקבות פגישה בין רשם המקרקעין לבין שפריר, ציין שפריר כי: "שולחי ערך בדיקה, ממנה עולה כי היורש של סובחי ואחמד חמאדה, הינו מר יוסף דבור ספורי, שכתובתו הינה ברחוב 7000 ת"ד 5232 נצרת" (סעיף 7 למכתב ת/287).
כאמור, מכתב זה נכתב לאחר פגישה בין שפריר לבין רשם המקרקעין, שבעקבותיה שפריר חוזר ומנסה לשכנע את הרשם לרשום הערת אזהרה לזכות אמיר הייב ואף מדגיש במכתבו כי "חוזה המכר בין מר אמיר אלהייב לבין מר אבראהים כעביה, נערך על ידי ונחתם בנוכחותי, ומוטלת עלי חובה לרשום את הערת האזהרה לטובתו". קשה להלום כי מי שיודע או חושד כי ייפויי הכוח שעליהם הוא נסמך הם מזויפים, יחזור ויכניס ראשו ללוע הארי (רשם המקרקעין) לאחר שהובהר לו כי קיימת בעייתיות במסמכים שהוגשו, ולאחר מכן אף ינקוט הליכים משפטיים בהסתמך על אותם מסמכים. עוד אציין כי בחקירתו מיום 25.5.2015, סיפר שפריר לחוקריו כי בשלב הראשון בדק את המסמכים בבית המשפט המחוזי בנצרת, אך מדובר במסמכים נושנים ורק פקיד אחד עסק בכך. הרעיון לפנות לגנזך המדינה עלה בעקבות שיחתו עם רשם המקרקעין אסף קוריס, שהסביר לו שמסמכים שאומתו לפני קום המדינה על ידי הנוטריון הציבורי, עותק מקורי שלהם אמור להישלח לגנזך המדינה (ת/52, שורות 54-48). אמירות אלה יש בהן כדי לחזק את טענת שפריר כי פעל בתום לב והן מעידות כי לא היה לשפריר ניסיון קודם עם עסקאות נושנות במגזר הערבי שהורתן עוד לפני קום המדינה.