53. עוד בהקשר זה, בית משפט קמא זקף לחובת שפריר את העובדה שבסעיף 13 לכתב התביעה שהגיש שפריר בשמו של אמיר הייב, נכתב כי "התובע לא הצליח לאתר את יורשי המנוחה זריפה אברהים חמאדה ז"ל, ולכן צורף האפוטרופוס הכללי כבעל דין בתובענה" (הדגשה הוספה – י"ע).
אכן, כך נכתב בכתב התביעה גופו, אך בפועל בכותרת כתב התביעה, שפריר צירף את שלושת היורשים של המנוחה זריפה כנתבעים, תוך ציון מספרי הזהות שלהם וכתובתם (שפרעם 20200) (ת/580), ואף צירף לכתב התביעה החלטה של בית דין שרעי המלמדת על זהות היורשים (סעיף 8 נספחים ו-ז לכתב התביעה ת/580).
התנהלות שפריר באישום 1 (פסקאות 541-535)
54. ראיות או מסקנות נוספות שהסיק בית משפט קמא לחובתו של שפריר, מחזירות אותנו אל אישום מספר 1, ועל מנת להקל עם הקורא, נחזור ונציג את תרשים העברת המקרקעין באישום זה:
במסגרת אירועי אישום זה הוגשה תביעה ביום 20.3.2012 נגד עיזבון המנוחה חוריא בסיוני (על אף ששמה של המנוחה הוא תוריא, ולכך אדרש בהמשך), זאת על אף ששפריר ידע כעורך דין ותיק ומנוסה שעיזבון אינו אישיות משפטית. שפריר גם היה אמור לדעת זאת, מאחר שבתביעה שהגיש נגד עיזבון המנוחה קלאופטרה (פרשה שלא נכללה בכתב האישום ושעליה נעמוד בהמשך), בית המשפט ציין בהחלטה שניתנה בחודש יולי 2011 כי עזבון אינו אישיות משפטית. בסעיף 10 לכתב התביעה נכתב על ידי שפריר כי "התובע לא הצליח לאתר את יורשיה של חוריא ז"ל ולמיטב ידיעתו חוריא הייתה ערירית ואין לה יורשים...". בית משפט קמא דחה את טענת שפריר כי פנה לרשם לענייני ירושה ובדק אם הוגשה בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, בהיעדר מסמך התומך בגרסתו זו. בית משפט קמא הפנה למוצג נ/47 מיום 1.7.2017 בציינו כי המדובר באישור מרשם המקרקעין שאיננו רלבנטי לבדיקה הנטענת על ידי שפריר. בחקירתו מיום 25.5.2015 (מוצג ת/52, נציין כי החקירה התנהלה בבית החולים שם אושפז שפריר בעקבות אירוע רפואי), אמר שפריר כי "הבדיקה היחידה שאני עשיתי הייתה בדיקה במרשם האוכלוסין בתוכנה של משרד הפנים ומהבדיקה שעשיתי עלה שלא היו לה ילדים", מה שאינו מתיישב לכאורה עם גרסתו שבדק ברשם הירושות ואף קיבל אישור שלא הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה. משכך, דחה בית משפט קמא את גרסת שפריר כי שאל את וליד הייב לגבי יורשי המנוחה תוריא ונאמר לו שאין לה יורשים, והעדיף את עדותו של וליד הייב שטען כי לא אמר זאת לשפריר. לכל אלה יש להוסיף כי ביום 28.8.2012 שלח עו"ד הולנדר מכתב לשפריר שבו נאמר כי היורש היחיד של המנוחה תוריא היה תאופיק בסיוני ז"ל, והוא מייצג את יורשיו. במכתב זה נטען על ידי עו"ד הולנדר, כי שרשרת העברת הזכויות אל וליד הייב נעשתה על סמך שני ייפויי כוח מהשנים 1947 ו-1995, ומדובר בייפויי כוח מזויפים ובניסיון לגזול את הקרקעות של מרשיו. אלא ששפריר התעלם מטענה זו, ולמרות פנייתו של עו"ד הולנדר, הגיש לבית המשפט המחוזי שלוש בקשות למתן פסק דין בהעדר הגנה, מבלי ליידע את בית המשפט על אודות הפנייה מטעם יורשי המנוחה תוריא בסיוני. בית משפט קמא קבע כי "מדובר בהתנהלות חמורה, שכן נאשם 2 היה ער לצורך בצירוף יורשי המנוחה תוריא, היה ער לעובדה שהגיש תביעה פגומה והיה ער לחובתו ליידע את בית המשפט שהאמור בכתב התביעה ובתצהירו של וליד הייב, שהמנוחה הייתה ערירית ואין לה יורשים, אינו מדויק וכי נעשתה אליו פנייה מטעם היורשים".