התנהלות שפריר באישומים 9 ו-10 (פסקה 549 להכרעת הדין)
76. לנוחות הקורא אחזור ואציג את תרשימי שרשרת העברות הקרקע באישומים 9 ו-10:
אישום 9:
אישום 10:
בית משפט קמא זקף לחובתו של שפריר את התנהלותו באישומים 9 ו-10. כזכור, באישום 9 קיבל שפריר מעאדל ייפוי כוח מזויף מיום 5.2.1946 (ת/17א), שלפיו מכר לכאורה המנוח אדיב אלג'סר לדיאב את המקרקעין הידועים כחלקה 13, בגוש 16578, בשלמות. ברם, באותה תקופה ממש קיבל שפריר מעאדל וממרשי (נאשם 5) במסגרת אישום 10 הסכם מכר מזויף, שלפיו מכרה לכאורה המנוחה נז'לה סאלח אלג'סר ביום 18.5.1971 את חלקה 13 הנ"ל בשלמות למנוח נימר מרשי, אביו של פול מרשי (ת/20א) (אציין כי הסכם זה אושר לכאורה על ידי הכומר יוסף אלזוגבי ביום 26.8.1975, דהיינו, כארבע שנים לאחר חתימתו). שתי עסקאות אלה סותרות לכאורה זו את זו, ונביא את הדברים בלשונו של בית משפט קמא:
"בשתי העסקאות, המקרקעין היו אמורים לעבור לנאשם מס' 3 [עאדל – י"ע] או לאחד מקרובי משפחתו ובשתיהן 'המוכר' מוכר את המקרקעין בשלמות ומצהיר שהוא הבעלים שלהם בשלמות, על אף שאין הדבר כך. כל בר דעת היה שואל את עצמו כיצד ייתכן ששני אנשים מצהירים שהם הבעלים של החלקה בשלמות על אף שאין הדבר כך וכיצד ייתכן שאותה טעות נפלה בשני המסמכים המתייחסים לאותם מקרקעין, על אף שהם נערכו לכאורה בהפרש זמנים של כ- 25 שנים".
בית המשפט הפנה לעדותו של שפריר בבית המשפט ובחקירתו במשטרה לפיה הוא היה ער לסתירה בין ייפויי הכוח ואף הפנה את תשומת לבו של עאדל לבעייתיות הנובעת מכך. בדומה, גם בחקירתו במשטרה אישר שפריר כי העובדה שהומצאו לו שני ייפויי כוח של שני אנשים שונים הטוענים לבעלות מלאה באותם מקרקעין עוררה את חשדו וכי בשל כך אמר לעאדל "לרדת" מהעסקה הזו. אך למרות זאת, המשיך שפריר לטפל בעסקאות אלה ודיווח עליהן לרשויות מיסוי מקרקעין בהסתמך על אותם ייפויי כוח מזויפים. שפריר אף ציין כי אם עאדל היה מבקש ממנו להגיש תביעה, הוא היה עושה כן, ומכאן תמיהה נוספת הכיצד יכול היה להגיש תביעה אם עאדל היה מבקש ממנו זאת – האם היה מגיש את התביעה בשמו של דיאב על סמך ייפוי הכוח ת/17 או בשמו של מרשי על סמך ייפוי הכוח ת/20? והאם יכול היה לייצג את שניהם בהינתן ניגוד העניינים ביניהם לנוכח קיומם של שני ייפויי כוח סותרים שכל אחד מהם מקנה את הקרקע למישהו אחר? מכאן מסקנתו של בית משפט קמא כי שאלות אלה כלל לא הטרידו את שפריר מאחר שידע ששני ייפויי הכוח מזויפים, ואין נפקה מינה על מי מהם יסתמך, מאחר שבכל מקרה הקרקע תעבור לעאדל או לאחד מקרובי משפחתו.