52. שני הצדדים הפנו לפסק הדין שניתן בתמ"ש 10339-03-12 מיום 5.7.2017 (כב' השופט נ. פישר) ובערעור על אותו פסק דין בעמ"ש (מרכז) 19796-09-17 שניתן ביום 13.9.2018. אלא ששני פסקי הדין לא התמודדו עם שאלת אופציות שהוענקו בזמן החיים המשותפים והבשילו לאחר מועד הקרע. פסקי הדין דנו בשאלה אחרת לחלוטין, והיא כיצד יש להעריך את שוויין של האופציות, האם יש להעריך את שוויין ביום הקובע או לחלופין ביום פדיונן. בעניין זה הוכרע כי שווי האופציות ייקבע בהתאם למועד הפדיון בפועל ולא בהתאם לשווי תיאורטי ביום הקובע. כאמור זאת לא השאלה שעמה מתמודד פסק דין זה. השאלה שניצבת בפני היא כיצד נכון להפעיל את "כלל הזמן" בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שלפני.
53. בנידון דידן הגעתי למסקנה כי המניע העיקרי, גם אם לא היחידי, להענקת האופציות נבע מתוך היכרותה של החברה עם יכולותיו, ניסיונו וביצועיו של הנתבע בכל שנות עבודתו בחברה. המניע המשני היה הרצון לשמר את הנתבע בחברה והרצון לתמרץ אותו.
54. הפערים במניע להענקת האופציות הם אלו שלשיטתי יש ליישם במסגרת "כלל הזמן". ובמילים פשוטות, נוכח העובדה כי המניע העיקרי להענקת האופציות נובע מביצועי העבר של הנתבע בחברה, הרי שיש לחשב את שנות עבודתו הרבות של הנתבע בחברה כנכס משותף בר איזון לצורך חישוב חלוקת האופציות. בהתאמה, היות והמניע המשני להענקת האופציות נובע מהרצון לשמר את הנתבע בחברה ולתמרץ אותו, הרי שיש לקבוע כי תקופת הזמן המתחילה במועד הקובע ומסתיימת במועד הבשלת האופציות הינה תקופה שיש לחשבה כתקופה בה האופציות אינן מהוות נכס בר איזון.
התוצאה החשבונאית:
אקדים ואציין כי חרף קבלת עמדתה של התובעת ביחס לחלוקת האופציות ושוויין, החישוב שנעשה על ידה בסיכומים שגוי. החישוב שנעשה על ידי הנתבע הוא חישוב נכון מבחינה חשבונאית אך מנוגד לתוצאה אליה הגעתי ביחס לזכויות התובעת באופציות.
החישוב הנכון הוא ביחס לכל תקופת הבשלה בנפרד תוך מתן התייחסות לאופציות שכבר נפדו על ידי הנתבע (50%) ואופציות שטרם נפדו על ידו.
התקופה הראשונה – 25% מהאופציות
התקופה הרלוונטית: יום תחילת עבודתו של הנתבע בחברה 1.10.2002 (נתון הלקוח מתוך תלוש השכר של הנתבע) עד ליום הקובע לאיזון משאבים 31.8.2018 – סך הכל 191 חודשי שיתוף (תקופה זו נכונה לכל שלושת מועדי ההבשלה).
מהמועד הקובע 31.8.2018 ועד הבשלת 25% מהאופציות ביום 12.2.2019 – 5.5 חודשים.
חלק משותף: 191/196.5 = 97.20% חלקה של התובעת 48.6%
התקופה השניה – 25% מהאופציות
מהמועד הקובע 31.8.2018 ועד הבשלת 25% מהאופציות ביום 12.2.2020 – 17.5 חודשים.
חלק משותף: 191/208.5 = 91.606% חלקה של התובעת .45.803%.
סיכום ביניים: נוכח העובדה כי אופציות אלה כבר נפדו על ידי הנתבע ותמורתן התקבל הסך של 2,069,578 ₪ בגין 50% מהאופציות אזי חלקה של התובעת הינו כדלקמן:
בגין האופציות שמועד הבשלתן היה ביום 12.2.2019 חלקה של האישה 2,069,599 X 97.20% X חלקה של התובעת (1/4) = 502,912 ₪.
בגין האופציות שמועד הבשלתן היה ביום 12.2.2020 חלק של האישה 2,069,599 ₪ X 91.606% X חלקה של התובעת (1/4) = 473,969 ₪.
סך הכל חלקה של התובעת בגין האופציות שנפדו הינו 976,881 ₪.
היות וסכום זה מוחזק על ידי הנתבע עד להכרעה שיפוטית אני מורה כי על הנתבע להעביר סכום זה לתובעת בתוך 30 יום, בנסיבות העניין לא מצאתי כי יש להורות על חיוב הצמדה וריבית, אך התובעת תהא זכאית לתשואה בפועל שהתקבלה ממועד פדיון האופציות על ידי הנתבע ועד העברת הכספים לתובעת. הנתבע יציג בפני התובעת את כל המסמכים הרלוונטיים להוכחת התשואה שנשאו הכספים בפועל.
אשר ליתרת האופציות (50%) שמועד הבשלתן היה ביום 12.2.2021 הרי שחלקה של האישה באופציות יחושב באותו אופן, היינו, החלק המשותף: 191/220.5 = 86.621% חלקה של התובעת 43.3105%.
התובעת תהיה זכאית לסך של 43.3105% מכל מימוש נוסף של האופציות המוחזקות בידי הנתבע.
55. לאור התוצאה אליה הגעתי ומאחר ומדובר בשאלה משפטית שטרם הוכרעה בפסיקה אינני עושה צו להוצאות.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"ב, 17 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.
חתימה