2332. עוד יודגש כי הדרישה האמורה לקיום בירור מקיף, נרחב ויסודי לא דרשה מנאשם 6 להשקיע מאמץ מיוחד או לנקוט באמצעים מסובכים במיוחד. הלכה למעשה כל שנדרש מנאשם 6 לצורך עמידה בחובות המוטלות עליו היה לשאול, לברר ולדרוש את המידע המלא, המדויק והנכון מהגורמים הרלוונטיים באורט (איתם היה בקשר בכל מקרה, ושהמידע המלא היה קיים וזמין בידיהם), מנאשם 7 (מהנדס הבטיחות), ומהגורמים המאשרים, ולהעבירו לגורמים האחרים בהתאם לנדרש. מחדלו של נאשם 6 בביצוע פעולות פשוטות אלה מלמד גם כן על עוצמתה של הסטייה כאמור.
2333. מאחר שקבעתי, כאמור, כי לא הוכח ברמה הדרושה בפלילים כי נאשם 6 ידע שעתיד להיעשות שימוש באש או בחומרים דליקים באוהל אורט, ועל כן לא ניתן לקבוע כי מתקיים התנאי המקדים והנפרד לכניסה בשערי העבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין שעניינה החזקה באש או בחומר לקיח, הרי שלא ניתן להרשיעו בעבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין. בהתאם לכך, הרי שגם אין צורך להידרש לשאלה האם עוצמת הרשלנות שלו מספיקה גם להרשעה ברף הרשלנות הדרוש להרשעה בעבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, וניתן להסתפק בקביעה כי רף הרשלנות של מעשי נאשם 6 ומחדליו עומד בהחלט ברף הנדרש לצורך הרשעה בעבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין.
2334. בהקשר זה יש מקום להבהיר כי בשונה מנאשמים 3 ו-5 (ובדומה לנאשם 7), אי ידיעתו של נאשם 6 כי עתיד להיעשות שימוש באש או בחומרים דליקים או מסוכנים באוהל אורט נובעת בעצמה מרשלנותו המשמעותית האמורה של נאשם 6, והימנעותו מלבצע בירור מלא ומקיף לגבי תוכן הניסויים והפעילויות שיבוצעו באוהל אורט כראוי וכמצופה ממנו. כך,
2335. --- סוף עמוד 372 ---
2336.
2337. ניתן להניח, שאם נאשם 6 לא היה מתרשל וחודל מלבצע את חובותיו, הוא היה יודע אודות השימוש באש ובכוהל במסגרת הפעילויות באוהל אורט, באופן שעשוי היה לאפשר מתן מענה בטיחותי מספק לגורמי סיכון אלה. מחדלו האמור (אשר הביא לכך שלא התקיים בנאשם 6 התנאי המקדים והנפרד לכניסה בשערי העבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין) בנסיבות אלה מלמד אף הוא על עוצמת הסטייה של נאשם 6 מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו.
2338. בהתאם לכך, בשים לב לעליונות ערכי קדושת החיים, שלומו של אדם, בריאותו ושלמות גופו, כמו גם בכפוף לכל האזהרות שהובאו לעיל בעניין הרשעה בעבירות של רשלנות פלילית, וכן בכפוף לאיזון בין ערכים ואינטרסים מתנגשים בכל הנוגע לאחריות לבטיחות במצבי סיכון מובנים באירועים מרובי משתתפים, אני קובע כי נאשם 6 נמנע מלעשות מעשה שחובתו לעשותו כאמור בסעיף 341 לחוק העונשין.