מרכיב ב' בעילה השניה - נטילת העבודות היתה בהוראת ו/או ביוזמת גנדלמן
169. בסעיף 41 לכתב התביעה טענו התובעים כי:
"...גנדלמן נתן הוראה לקחת מיידית מהתובעת, את כל הפרויקטים המתוארים בפרק זה, ללא כל הבחנה או סיבה הגיונית. מעשים אלה, שהתרחשו תקופה קצרה לאחר שמר גנדלמן נבחר לתפקיד ראש העירייה, היו ביודעין, מתוך כוונה לגרום נזק לתובעת או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו...".
כפי שנראה מיד, כשלו התובעים בהוכחת טענתם, כי הפסקת העבודות היתה פרי הוראה אישית של גנדלמן או ביוזמתו, להבדיל מהחלטת הדרג המקצועי בעירייה.
170. נתחיל דווקא בגרסתו של גנדלמן, שהחלה להתברר במסגרת בקשת החסינות, ותומצתה בהחלטת החסינות מיום 19.3.2019 בסעיפים 34-41 במילים הבאות:
"34. טרם שנבחן עילה זו נקדים מספר מילים הנוגעות למחלוקת הכספית שהתגלעה בין העיריה לתובעת שהובילה לתביעה הכספית...
35. גנדלמן נכנס לתפקידו כראש עיריית חדרה באמצע חודש נובמבר 2013 לערך.
עם כניסתו לתפקיד החדש קיבל מכתב מהתובע נושא תאריך 13.11.2013 (הוגש וסומן מש/8).
במכתבו זה איחל התובע לגנדלמן הצלחה בתפקידו כראש העיריה, ופירט את חובותיה של העירייה לתובעת בגין בניית מוסדות חינוך וציבור "בשנים האחרונות" (סעיף 2 למכתב).
ציין התובע במכתב זה, כי סכום החוב הנותר הוא בשיעור של 22 מליון ₪ בצירוף מע"מ (היינו סך של למעלה מ-25 מליון ₪), אשר טרם שולם לתובעת עקב "חוסר תקציב וזאת כבר למעלה משנה" (סע' 3 למכתב).
עוד הדגיש התובע במכתבו כי:
'בישיבות שהתקיימו במשרדם של מנכ"ל העירייה ומהנדס העיר, וזאת בנוכחות כל גורמי העירייה הרלוונטיים, על מנת למצוא פתרון לבעיה זאת ולשלם את היתרות הפתוחות, היו מספר סיכומים' (סעיף 4 למכתב)'.
עוד הוסיף התובע במכתבו האמור כי:
'למרות עשרות המכתבים שנשלחו לכל גורם רלוונטי בעירייה, עד כה לא שולם חוב זה. לא אחת התרעתי שחוב בסדר גודל כזה עלול לסכן כל חברה...אך למרות זאת כל שקיבלתי היה התחייבות לעבודות עתידיות שבהם ישולם החוב הנ"ל ואישור להגשת חשבון על ריבית פיגורים' (קטע לפני אחרון בעמוד השני של המכתב).
וסיים התובע מכתבו בציינו:
'מבין אני שבימיך הראשונים לתפקיד יהיו נושאים רבים לטיפול, אולם אשמח אם תפנה זמן לפגישת עבודה לצורך קידום הנושאים שהעליתי'.
36. גנדלמן ציין בעדותו מספר פעמים, כי לאחר שקיבל את המכתב האמור (ומכתב נוסף שנשלח אליו באותה רוח דברים על ידי ב"כ התובע – עדותו של גנדלמן עמ' 46 לפרו' שו' 6), ולנוכח הסכום האדיר שנדרשה העירייה לשלם לתובעת בגין עבודות שלכאורה הוזמנו ובוצעו בתקופת השלטון המקומי הקודם (של אביטן), הוא פעל כדלקמן:
א. קרא לבירור את שלושת בעלי התפקידים המרכזיים בעירייה, שהיו בתפקידם זה גם בתקופה הרלוונטית לעבודות נשוא דרישת החוב, אשר הם:
מהנדס העירייה – קימלדורף;
גזבר העירייה – חריף;
היועצת המשפטית של העירייה – עו"ד שרוני.
ב. הוא שאל את שלושתם האם עליו לאשר את תשלום החוב הנדרש לתובעת ולחתום לה על שיק לתשלום, אך הם "זזו בכסא והתחילו לגמגם" (עמ' 23 לפרו' שורות 14-17).
ג. לנוכח כך נדלקו אצלו "נורות אדומות" בכל הקשור לחוב הנדרש על ידי התובעת, ומתוקף אחריותו הציבורית הוא הורה לצוות המקצועי (מנכ"ל העירייה, מהנדס העיר, גזבר העירייה והיועצת המשפטית של העירייה) לברר את כל סוגיית החוב לתובעת, נשוא המכתב (עמ' 23 לפרו' שו' 18-20; עמ' 94 לפרו' שו' 6-8).
ד. מבחינתו החוב לתובעת היה בגדר "פצצה", ולכן סבר שצריך לטפל בדרישת החוב בזהירות הראויה (עמ' 70 לפרו' שו' 2-8; עמ' 87 לפרו' שו' 10-13).
ה. הבירור הוביל להגשת תלונה במשטרה בנדון נגד התובעת (ובכך יורחב יותר בהמשך, כשנעסוק בעילות התביעה הנוגעות להגשת התלונה), וזאת גם בין היתר לאחר שעמד בפני העירייה מכתבו של המהנדס יהושוע בר זיו (להלן: "בר זיו") מיום 9.3.14 (נספח ז' לתגובת התובעים לבקשה – נסח 73 לת/12 – ח"ש), אשר הצביע על ממצאים לא תקינים באישור חשבונות התובעת בהתייחס לאחד הגנים שנבנו ע"י התובעת (גן אלכסנדר) ושעלותו נכללה בדרישת החוב הנדונה של התובעת.
37. גנדלמן ציין, כי לא מצא לנכון להיפגש עם התובע לאחר קבלת מכתב (מש/8) מהטעמים הבאים:
א. הוא סבר כי עליו ראשית לכל לבדוק ולברר את סוגיית החוב הנדרש לתובעת עם הצוות המקצועי של העירייה, כדי שימליצו לו מה לעשות (עמ' 46 לפרו' שו' 9-16; עמ' 47 לפרו' שו' 6-15).
ב. הוא היה נכון להיפגש עם התובע על עניינים אחרים, אך לא על דרישת החוב הנדונה לנוכח סכומה החריג ואי-תשלומה על ידי השלטון הקודם. במצב דברים כזה סבר כאמור, כי טרם פגישה עם מאן דהוא בנושא החוב הנטען לתובעת, בין אם זה עם התובע ובין אם זה עם אביטן (ראש העיר הקודם), עליו לברר תחילה את העובדות הקשורות להיווצרות החוב הנטען ואי תשלומו עד כה על ידי השלטון הקודם, ולא למהר להיפגש עם התובעים או באי כוחם (עמ' 48 לפרו' שו' 12-22; עמ' 50 לפרו' שו' 9-12; עמ' 51 לפרו' שו' 16-20; עמ' 51 לפרו' שו' 24-25).
38. לאורך עדותו הדגיש גנדלמן מספר פעמים, כי נקט בדרך שנקט (בירור היווצרות החוב ואי תשלומו על ידי השלטון המקומי הקודם, על ידי הצוות המקצועי) לנוכח סכומו החריג. מבחינתו זה נוהל עבודה תקין (עמ' 52 לפרו' שו' 11-19).
לשאלה מדוע העירייה לא שילמה לתובעת סכום כלשהו על חשבון, השיב כי לא קיבל את אישור הגורמים המקצועיים בעירייה לחתום על שיק בסכום כלשהו לתובעת (עמ' 53 לפרו' שו' 10-12).
בנדון הוא נסמך על הצוות המקצועי של העירייה (עמ' 69 לפרו' שו' 8).
39. בסופו של יום הגישה התובעת את התביעה הכספית נגד העירייה ביום 16.2.2014, בה זכתה בחלקה, בשיעור של כ-58% מסכום התביעה, כפי שצויין בסעיף 218 לפסק הדין בתביעה הכספית.
40. לאור חומר רקע זה נבחן את העילה השניה, שתומצתה בסעיף 12(ב) לעיל.
בכתב התביעה פירטו התובעים את העבודות שקיבלו במסגרת הסכם המסגרת, ושניטלו מהם לגרסתם בהוראתו של גנדלמן במטרה לחסל את התובעת, כפי שהבטיח לבוחריו בקמפיין בחירות 2013.
41. נשאל על כך גנדלמן בחקירתו הנגדית וציין שלא ידוע לו על כך, וגם לא ידוע לו אם מישהו הורה כך (עמ' 90 לפרו' שו' 12-19).
בכל מקרה גנדלמן שולל את הגרסה כי הוא הורה כך (עמ' 93 לפרו' שו' 6).
גנדלמן הוסיף כי:
'יכול להיות שהדרג המקצועי קיבל שם החלטה בענין. אני לא הוריתי ולא עסקתי בזה...' (עמ' 93 לפרו' שו' 8-9).
בהמשך שב וציין גנדלמן כי כל החלטה להפסיק עבודה של התובעת התקבלה על ידי הצוות המקצועי, לנוכח דרישת החוב של התובעת בגין עבודות עבר, שהדליקו 'נורות אדומות'. בכל מקרה ההחלטה התקבלה על ידי הצוות המקצועי עצמאית מבלי שדיברו איתו קודם לכן בנושא זה (עמ' 94 לפרו' שו' 6-11).
הוא גם לא ידע כי הוצאו חלק מהפרויקטים מידי התובעת (עמ' 97 לפרו' שו' 10-12)".
171. לא בכדי ציטטתי קטעים נרחבים מהחלטת החסינות, בכדי להבין הרקע לגרסתו של גנדלמן בעדותו בבקשת החסינות, כי לא הורה, ואף לא כיוון את הדרג המקצועי בעירייה להוציא עבודות מהתובעת/ים. זאת היתה החלטה מ-א' ועד ת' של הדרג המקצועי בעירייה.
172. בתצהירו נ/10 במסגרת התביעה העיקרית חזר גנדלמן על הדברים, תוך הדגשה כדלקמן:
א. הוא הכחיש כל אמירות בתקופת בחירות 2013, כי "ינקה", את התובעת/רמי חסון מעבודות העירייה ככל שייבחר;
ב. הוא לא הורה לכל גורם בעירייה לפעול כך או אחרת בכל הקשור לעבודות התובעת. החלטות אלה התקבלו על ידי הגורמים המוסמכים לכך בעירייה בהתאם להסכמים בינם לבין התובעת ומשיקולים מקצועיים ולא אישיים, המכוונים נגד התובע. בעניינים אלה הוא סמך על הדרג המקצועי בעירייה.
173. בחקירתו הנגדית ביום 19.5.21 שב וחזר על הדברים, ונצטטם כלשונם:
"כב' השופט: אולי אני אשאל את השאלה הזאת אחרת. ידוע לך שהוציאו עבודות מרמי חסון?
צביקה גנדלמן: לא.
כב' השופט: מה?
צביקה גנדלמן: לא.
כב' השופט: לא ידוע לך.
צביקה גנדלמן: מה זאת אומרת, שבצורה יזומה הוא קיבל עבודות ומשכו אותם?
כב' השופט: הוא קיבל, כן.
צביקה גנדלמן: לא שאני יודע.
כב' השופט: לא שאתה יודע. ובדרך אחרת עבודות שלקחו מרמי חסון?
צביקה גנדלמן: לא שאני יודע.
כב' השופט: הבנתי. אתה לא נתת הוראה, אני שואל, זו שאלה, אתה לא נתת הוראה להוציא מרמי חסון עבודות לאחר שהתברר, התבררה הסוגיה הזאת של העבודות של גני הילדים?
צביקה גנדלמן: אני לא זוכר שנתתי הוראה, אני זוכר שבאיזשהו שלב שזה הפך להתדיינות משפטית, היה איזשהו ניסיון לעצור או להמשיך להתקשר עד שיתבררו הדברים. דרך אגב לראייה, רמי חסון מסיים בימים אלה עבודות בחברה הכלכלית שאני היושב ראש שלה, ואתמול בדקתי את עצמי עוד פעם עם מנכ"ל החברה הכלכלית מה שנקרא בחשבונות האחרונים, של בניית כמה גני ילדים של כמה מיליוני שקלים, עכשיו. לשאלתך השופט דרך אגב, פגשתי אותו באחד הסיורים, היינו ככה באותו שטח של הגן ילדים, בקשר עין. רק ללמד שאני לפחות בתפיסת העולם שלי לא סימנתי את רמי חסון ואמרתי הוא לא..." (עמ' 1229-1230 לפרו').
174. כשנשאל אם מגבה החלטות של עובדי עירייה, השיב בחיוב, אך בהנחה שכוונתם טובה והם עושים מלאכתם נאמנה (עמ' 1230 לפרו').
175. כאן אזכיר, כי את גרסתה של שירלי כי שמעה בתקופת בחירות 2013 את גנדלמן אומר שיש לנקות את רמי חסון מעבודות העירייה (ראו סעיף 4 לתצהירה) לא קיבלתי כמהימנה, ועמדנו על כך לעיל כשדנו בעילה הראשונה.